המתים המהלכים: עונה 5, פרק 11

The Walking Dead Series Review

ישראל גת על "המתים המהלכים: עונה 5, פרק 11":
"פרק כיפי ומותח שמשאיר אותנו עם ציפייה להמשך"

שתף/י

משחק אנדרו לינקולן נורמן רידוס סטיב יון לורה כהן

אימה

ביקורת סדרה להמתים המהלכים: עונה 5, פרק 11 מאת ישראל גת | מבקר טלוויזיה

ציון המבקר

"מגיעים לשערי אלכסנדריה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.6/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

לא תמיד אני צריך עלילות מפותלות והפתעות מרעישות כדי להנות מפרק של "המתים”, אפילו להנות מאוד. אחרי הרבה זמן, סוף סוף "המתים" הצליחה שוב לנפק פרק שהחזיק אותי על קצה הכיסא ממש מההתחלה ועד הסוף, וכל הזמן בדקתי את התקדמות הפרק לפי השעון כדי לבדוק האם היוצרים יספיקו להכניס את הפיתרון עד סוף הפרק. כמובן שהם לא הספיקו והשאירו אותנו עם קליף-האנגר כדי לוודא שנישאר דבוקים למסך גם בתחילת הפרק הבא.ארון מציג את עצמו בפני החבורה, שמתאוששת מהלם הסופה בתוך האסם. ריק מסרב להאמין לתמונה האוטופית שארון מציג, וארון לא ממש עושה עבודה טובה בלשכנע אותו. האמת היא שאני מחבב את ארון ומאמין לכוונות הטובות שלו (תמים שכמוני), אבל כל ההתחכמויות שלו, הבדיחות הקטנות ובמיוחד הקטע המטופש עם רסק התפוחים, פוגעים באמינות שלו בעיני ריק ואי אפשר להאשים אותו.

מישון מובילה את הקו האופטימי יותר בחבורה ומצביעה על כך שלוותר על סיכוי, אפילו סיכוי קטן, לחיים נורמליים ובטוחים בתוך הזוועה המשתוללת מסביבם, הוא סיכון גדול יותר מאשר לבטוח בזר המחייך שלפניהם. החבורה שלנו יוצאת סוף סוף בנסיעה לכיוון המקלט, שאנחנו לומדים שהוא למעשה עיר בשם אלכסנדריה (עיר אמיתית בווירג'יניה). הם חוצים דרך עדר של זומבים. למרות שהזומבים כבר די מזמן לא מהווים את האיום האמיתי בסדרה, הקטע הזה מספק לנו שתי נקודות מרכזיות בפרק. הראשונה היא אחת מסצינות קטילת הזומבי המגניבות ביותר של כל הסדרה: זומבי עם זיקוק דולק בעין – מגניב בכל קנה מידה. השניה היא אולי התמונה היפה ביותר שזכורה לי מכל הסדרה: צילום על של המכונית שנוסעת בתוך ים של גופות זומבים מוארים בתאורה לילית בשילוב צבעי הדם על הכביש שצובע את התמונה בגוון אדמדם - תמונה סוריאליסטית ויפהפייה.בהמשך הפרק אנחנו פוגשים את אריק, בן זוגו של ארון (מאוד אהבתי את שעובדת היותם זוג גאה הוצגה בדרך די אגבית ובלי לעשות מהעניין יותר מדי פסטיבל) ומסיימים את הפרק מול השערים הנעולים של אלכסנדריה, כשמבפנים נשמעים קולות של ילדים משחקים. מן הסתם, התחלנו קו עלילה חדש, אלכסנדריה, שיכול להחזיק מעמד לפחות עד סוף העונה. אישית אני מקוה שכך יהיה כי אז אפשר יהיה לפתח את הדמויות החדשות ולתת לנו להכיר את הסיפור שלהן מעבר לכמה תמונות בפלאשבקים.

כצופים בסדרה, כל קו עלילה חדש כזה עם פוטנציאל הישועה שבו מציב אותנו בפני דילמה. מצד אחד אנחנו רוצים בטובתם של הניצולים שלנו, שנקשרנו אליהם במשך חמש וחצי שנים, אנחנו רוצים לראות אותם מגיעים למקום בטוח, אולי מתחילים לשקם את העולם ולהחזיר אותו למצב שקרוב לנורמליות שאנחנו מכירים. מצד שני, אנחנו יודעים שגאולה כזו תסמן סוף מתקרב במהירות של הסדרה. אם להשתמש במשפט שאברהם אומר לרוזיטה בפרק הנוכחי "כמה זמן עוד נשאר לנו?". טוב, לא להיבהל, בהתחשב בזה שאנחנו צופים בסדרה שחומר המקור שלה מקיף כבר כמעט 150 חוברות קומיקס שסופן לא נראה לעין, אנחנו יכולים "לישון בשקט" בינתיים, אין צפי קרוב להיעלמות אפוקליפסת הזומבים מחיינו. אני כבר מחכה לשערי אלכסנדריה שייפתחו.

ישראל גת | מבקר טלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י