Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: עיר החטאים

היום יוצא לבתי הקולנוע הסרט "עיר החטאים" המבוסס על נובלות גראפיות של פרנק מילר, אחד הכותבים המוערכים והמוכרים בעולם הקומיקס. שנייה לפני שהוא טס לניו יורק ראה יאיר הוכנר, מבקר הקולנוע של אתר "סרט", את הסרט האלים ופסק באופן חד משמעי - לא פחות מיצירת אומנות, מאסטרפיס קולנועי שאסור לפספס (אלא אם כן יש לכם לב חלש ואתם לא מסוגלים לעמוד בפרץ של אלימות אקשן ודם - אפילו אם הוא בשחור לבן).

אגב, וועדת הצנזורה שראתה את הסרט החליטה להגביל אותו לגילאי 18 ומטה.

זה לא סוד שרוברט רודריגז עושה לי את זה. אני בין המבקרים הבודדים ש"היו זמנים במכסיקו" הצליח לחרפן לו את החושים. עכשיו רודריגז מתעלה על עצמו עם יצירת מופת מרתקת שהיא גם אחד הסרטים האפלים והאלימים ביותר שנראו על המסך בתקופה האחרונה. מסע מהפנט אל תוך הצדדים החשוכים ביותר של הנפש האנושית."עיר החטאים" הוא עולם של לילה וצללים. הוא מתרחש כמעט כולו בסביבה עירונית, שופע מראות של רחובות חשוכים, עשן סיגריות ומועדונים עלובים. יש בו מוטיבים רבים של כליאה: סמטאות, מנהרות, חדרים שכורים ורחובות מטונפים. הויז'ואל בנוי מתמונות עשירות במרקמים חושניים כמו אלומות אור הזורמות דרך חלונות של חדרים חשוכים ודמויות שבויות מאחורי ערפל ועשן.

"עיר החטאים" הוא יצירה קולנועית פטליסטית ופרנואידית, ספוגה פסימיזם, חוקרת ומדגישה את ההיבטים האפלים והאלימים באופיו של המין האנושי. הפשעים האכזריים בסרט מאפשרים לרודריגז לחקור את מהות הרוע. המפלצתיות המוצגת בו היא דבר בנאלי, כמעט טבעי. הרשע נמצא בכל מקום, ואפילו לא טורח להסתתר מתחת לפני השטח. כל אדם הוא פושע פוטנציאלי. לא ניתן לבודד או להגביל את עולם הפשע כמו ה"מאפיה" בסרטי הגנגסטרים.

פרנק מילר שיצר את הנובלות הגראפיות שעליהן מבוסס הסרט הושפע קשות מה"פילם נואר". מדובר בסגנון קולנועי שהתפתח במהלך מלחמת העולם השנייה, פרח בשנים שבעקבותיה, ותיאר אמריקה יציבה הרבה פחות מכפי שניתן היה לצפות ממעצמה שיצאה מהמלחמה כמנצחת הגדולה. עולמו של הסרט האפל היה קודר מבחינה פסיכולוגית ומוסרית, כשם שהיה קודר מבחינה חזותית. באמריקה של הפילם נואר העבר מעיק על ההוויה שסובבת אותו. זו מציאות של חוסר ודאות, של חשד ואף של אימה, שמתפרצת בהדרגה מתוך מעטה השאננות שלכאורה עוטף אותה: ואמנם השנים שאחרי המלחמה בישרו גם את פרוץ המלחמה הקרה, ואת האימה מפני מלחמה נוספת והשואה הגרעינית שעלולה לקרות בעקבותיה. זאת הפרנויה שהובילה למעשה אל המקארתיזם.

האם "עיר החטאים" מבשר משהו על אמריקה של שנת 2005? ההצלחה היחסית של הסרט האפל הזה שהכניס עד עתה שבעים מיליון דולר רק בארה"ב כנראה אומרת משהו על מצב הרוח של העם היושב בצפון אמריקה. המצב שהולך ומחמיר בעירק, הכלכלה שנמצאת בנסיגה, הדולר שנחלש, האיומים מהמזרח התיכון, המשבר עם אירופה ונשיא שאידיאולוגיה דתית ושמרנית היא אור לרגליו כנראה גרמו לעם האמריקאי ללכת ולראות את הסרט הלא שגרתי הזה. בכל מקרה לא משנה האם למצב הרוח הלאומי יש יד בסרט המדובר, עדיין זו יצירת המופת שתהפוך במהירות לקלאסיקה הוליוודית.

הנובלות הגראפיות של פרנק מילר מתעוררות לחיים על הבד בעזרת תסריט מבריק הנשען על הטקסט המקורי מתוך הקומיקס עצמו. בנוסף לזה רודריגז רצה להיות נאמן גם לעיצוב הגראפי מרהיב העין של הקומיקס, עולם אקספרסיוניסטי אפל בשחור לבן. כדי לממש זאת הוא נעזר באנימציה ממוחשבת חדשנית המזכירה בדיוק רב את הקומיקס המקורי. השחקנים מצאו את עצמם משחקים באולפן נטול תפאורה שכל הקירות מכוסים בבד ירוק, מה שאפשר להם להפעיל שעות נוספות את הדמיון שלהם.

רודריגז הצליח לגייס צוות ענק של כוכבים ושחקנים לתפקידים מרכזיים בסרט, ביניהם: ברוס וויליס, מיקי רורק, ג'סיקה אלבה, קלייב אואן, אלייג'ה ווד, רוסריו דוסון, בניסיו דל טורו, ניק סטאהל, בריטני מרפי, רוטגר האואר, ג'וש הארטנט, מייקל מדסן, קרלה ג'וגינו, אלכסיס בידל ומייקל קלארק דאנקן. אפילו קוונטין טרנטינו התנדב לביים סצנה מטורפת אחת ביצירה הייחודית הזו. אין ספק שרוברט רודריגז הוא אחד האוטרים הגדולים ביותר שקיימים היום בהוליווד ו"עיר החטאים" הוא הוכחה ניצחת לכך.