בימים אלו יצא לחנויות הוידיאו הסרט "תחנה 49" שלא זכה להצלחה גדולה בבתי הקולנוע בארץ למרות שבתפקידים הראשיים משחקים שחקנים מוכרים כמו ג'ון טרבולטה וחואקין פיניקס. טמיר כהן, מבקר ה- DVD של אתר "סרט" ראה ופסק כי מדובר בדרמה מהוקצעת, על ההרואיזם של הכבאים האמריקאיים, שללא ספק רוכבת על אסון התאומים. סרט סוחף, שיש צורך בעמידות גדולה לקיטש, בשביל לצלוח אותו.
"תחנה 49" הוא סרט שללא ספק מנסה לתפוס גב על הפיכתם של הכבאים האמריקאיים לגיבורים טראגיים לאחר אסון התאומים. ג'ק (ג'ואקין פניקס) הוא כבאי צעיר ונמרץ המוכן לקחת כל סיכון אפשרי כדי להציל קורבנות שריפה חפים מפשע. באחד מאותם אירועים הוא נכלא בלבו של בניין בוער ואינו מצליח להימלט. במהלך ההמתנה לחבריו כדי שיצילו את חייו, אנו חוזרים בפלאשבקים מהקריירה שלו ככבאי, החל מהגעתו כטירון צעיר לתחנה, ההכרות עם אשתו לעתיד, היחסים בינו ובין מפקדו (ג'ון טרבולטה), היחסים עם חבריו לתחנה ובכלל, מהווים הצצה אל החיים תחת סכנה ועל המניעים שדוחפים את הכבאים לחזור שוב ושוב אל הטיפול בשריפות.
סרטים על גבורתם של כבאים אינם דבר חדש. הסרט הידוע ביותר אולי, הוא סרטו של רון הווארד, "מלכודת אש" (BackDraft) משנת 1991. ללא כל ספק, הסרט תחנה 49, מנסה לנצל את ההערצה הכבירה לכבאים לאחר אסון התאומים, אך הוא גם נבדל מקודמיו בעיקר בסגנון הסיפור. זה לא שחסרים קטעי אקשן בסרט, המלחמה בשריפות לא משאירה ברירה פשוט, אבל זהו בהחלט לא מרכז הסרט.
הסרט הוא דרמה על חייהם של הכבאים ובמרכזו יש סיפור אחד מרכזי והמון סיפורי משנה. הסיפור המרכזי הוא סיפורו של ג'ק (ג'ואקין פניקס), שמוצא את עצמו במצוקה במהלך שריפה, שלוכדת אותו בתוך בניין בוער שעלול להתמוטט עליו כל רגע, כאשר כל צוותי הכיבוי עושים כל שביכולתם להגיע אליו עוד לפני שזה יקרה. סיפורי המשנה, הם סיפוריהם של כל הכבאים בתחנה ושל משפחותיהם. הסרט עוקב מקרוב אחרי הסיפורים השונים של הכבאים ואחרי הדאגה של משפחותיהם. העיסוק הצמוד בסיפורים הקטנים של הכבאים, מציג את הצד האנושי של הכבאי ולא רק את הצד הזוהר, הצד של הגיבור הנערץ. זהו בדיוק ההבדל המהותי בין הסרט הזה ובין סרטי הכבאים שנעשו עד כה, הפניה לצד הדרמטי והאנושי ולא לאקשן וההאדרה של הכבאי. לא סתם, לצד הגבורה, עומד במרכז הסיפור כבאי שנקלע למצוקה.השאלה שעולה לכל אורך הסרט היא, כיצד הכבאים מצליחים להביא את עצמם לרוץ לתוך בניין בוער, כאשר כל שאר האנשים רק רוצים לברוח משם יותר מהר. זוהי בדיוק תמצית הגדולה של הכבאים, המקום בו הם מבינים שהעבודה שלהם היא להציל אנשים, בצל הסכנה. את התיאור האחרון, הסטתי בכוונה לכיוון הקלישאות הקיטשיות ביותר ואתם יכולים להבין שכך גם בנוי הסרט. מי שסולד מקיטש ומהמניפולציות הרגשיות שמתלוות אליו, עדיף לו להתרחק מהסרט הזה כמו גם מי שמצפה לסרט אקשן קצבי. חשוב לומר שאין ספק שהסרטים ההוליוודיים יודעים את עבודת הקיטש כהלכה. יש בסרט הזה לא מעט קטעים דרמטיים עוצרי נשימה ולא פחות קטעים מרגשים. אמנם הסקט נוקט במניפולציה על הצופים, אך מדובר במניפולציה אפקטיבית למדי. המשחק של ג'ואקין פניקס וג'ון טרבולטה ושל ג'סינדה בארט (המוכרת מהסרט "ברידג'ט ג'ונס" השני) מצליח להחזיק את הסרט על הכתפיים וגם הצילומים המרשימים והפסקול הנלווה, כולם יוצרים תחושה של עוצמה.
לסיכום, סרט כבאים לא שגרתי אשר עוסק בדרמות הקטנות של חיי הכבאים בצל הסכנה ואת ההסתגלות של המשפחות למצב זה. דרמה שכוללת מספר קטעי גבורה ואקשן ומצליחה אפילו לרגש לפרקים. מתאימה בעיקר למי שעומד במנות קיטש גבוהות. לא סרט מושלם, אך בהחלט דרמה ראויה.
הוצאת הDVD כוללת גם כמה תוספות כמו סרט על מאחורי הקלעים, הסברים מפורטים על סצינות, וסצינות שהוצאו מהעריכה.
לחצו על התמונה של ג'ון טראבולטה כדי לראות עוד תמונה מהסרט.