Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: נקודת מבט, מעבר לפינה

לא כל הסרטים זוכים להגיע אל בתי הקולנוע בישראל. למרות שאני בדרך כלל זועם על כך שהמפיצים לא טרחו להביא סרטים מסוימים לבתי הקולנוע, ישנם מקרים שהמפיצים צודקים. שני הסרטים המדוברים, "נקודת מבט" ו"מעבר לפינה", היו ראויים לראות אור על המסך הגדול אבל החברות שמפיצות את הסרטים, החליטו נגד הפצתם. מדובר בשני סרטים קטנים שבכל אחד מהם מככב שחקן זוכה פרס אוסקר שאם היו מציגים במסגרת הנכונה, הם היו יכולים להפוך ללהיטים קטנים.

הסרט הראשון בסקירה הוא "נקודת מבט" בהשתתפותו של זוכה בשני פרסי האוסקר, קווין ספייסי. לצדו אפשר למצוא אנסמבל מרשים של שחקנים צעירים וותיקים: מישל וויליאמס, לנה אולין, ג'ינה מלון, כריס קליין, שרלין פן, מרטין דונובן, המועמד לפרס האוסקר - דון צ'ידל וכוכב הסרט ריאן גוסלין (בתמונה) אותו ראינו לאחרונה בסרט המקסים "היומן".

לילנד פיצ'גרלד הוא בחור צעיר דכאוני ומעורער בנפשו המבצע פשע המזעזע את הקהילה הבורגנית הקטנה והירוקה שבה הוא חי. כמו בכל סרט אמריקאי בורגני, אותו מעשה שפל יחשוף את הפצעים שכולם מנסים להסתיר ויעלה אותם מעל לפני השטח. הפשע גורם לשתי המשפחות המעורבות להתמודד עם היגון בדרכים שונות ובאופן מפתיע לא מדובר בדרכים האמריקאיות/הוליוודיות הצפויות.

פרל מדיסון הוא מורה במתקן כליאה לנוער עברייני השואף להיות סופר. כאשר הוא פוגש בלילנד הוא מבין שיש כאן פוטנציאל אדיר לרב מכר. מערכת היחסים המיוחדת שנרקמת בין פרל ללילנד נפגעת על ידי אלברט פיצ'גרלד, אביו של לילנד. סופר רבי מכר אבל אדם אגואיסטי וקר רוח שיעשה הכול כדי למנוע מפרל את האפשרות לכתוב ספר על בנו.הסרט מנסה להסביר כיצד אקט אלים אחד יכול לשנות עולמות והוא מתיימר לנסות להבין ממה נובע אותו אקט אלים. אגב, תשובות חכמות במיוחד אין ליוצר הסרט ברני מוריס אבל הוא כן יכול להתגאות ביצירה איטית וחודרת שבהחלט שווה הצצה בעיקר בזכות הבימוי המאופק והמשחק המעולה.

מהצד השני של המתרס הקולנועי תוכלו למצוא את הדרמה המשפחתית הקיטשית ועם זאת נוגעת ללב, "מעבר לפינה". בסרט משתתפים זוכה בשני פרסי האוסקר, מייקל קיין ("חנה ואחיותיה", "תקנות בית השיכר"), ג'וש לוקאס וזוכה פרס האוסקר כריסטופר ווקן ("צייד הצבאים"). ווקן באופן מפתיע זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים במונטריאול.

הסרט שזכה בשני פרסי הסרט הטוב ביותר גם בפסטיבל הסרטים במונטריאול וגם בסן-דיאגו עשוי בצורה כנה ואנושית עם המון הומור עדין אבל הצרה הגדולה שלו שלמרות שהוא מרגש הדרך שהוא בוחר לעשות זאת היא בנאלית וצפויה מראש.

הסרט עוקב אחרי ארבעה דורות של משפחת לייר, ארבעה גברים הנמצאים בנקודות שונות לחלוטין בחייהם. הארבעה מוצאים את עצמם ב"פגישת מחזור" בקנטאקי פרייד ציק'ן, רשת מזון מהיר שהולכת להיות דמות מאוד דומיננטית בסרט מאחר והנרי, הסבא-רבא, מאוהב בעוף המטוגן שלהם. הנרי גם רוצה שנכדו ג'ייסון יחזור לשוחח עם אביו של ג'יסון, טרנר ויש לו תוכנית קצת משונה כיצד השניים יוכלו ללמוד לסלוח אחד לשני.

הנרי גורם לבן, הנכד והנין לצאת למסע משותף לעבר המשפחתי שיגרום להם לחטט בפצעים ישנים. למרות שעלילת הסרט נשמעת מעיקה בסך הכל מדובר במוצר קולנועי מבדר ומחמם לב עם מוסיקה טובה שמצליחה להעביר את שמונים הדקות בעזרת המון הומור ורגעים אנושיים קטנים ועם זאת חבוטים ומשומשים. הנוכחות הבלתי נפסקת של רשת המזון למוצרי עוף ברקע לא תורמת לתחושת האי נוחות שהסרט יוצר ובשלב מסוים הסרט מריח כפרסומת ארוכה לקנטאקי פרייד ציק'ן. שיהיה לבריאות.

ולכן, כל מה שנותר לכם לעשות זה לגשת לספריית הוידיאו הקרובה לביתכם לקחת את הסרטים ולהעביר שבת נעימה.