קחו סרט העוסק בספורט ,ערבבו בסרט מסוג "דג מחוץ למים" הוסיפו קצת צדק חברתי וקיבלתם את הקומדיה הצרפתית הצנועה "באולינג" .מנהלת כוח אדם מהעיר הגדולה מגיעה לחור בלב אזור בריטני .בבית החולים שבו היא מוצבת היא תפגוש כמה עמיתות לעבודה שלגמרי במקרה גם מרכיבות את קבוצת הבאולינג המקומית. מאבק אנשי הכפר ברצון לסגור את בית החולים הוא סיפור המסגרת לאוסף של קלישאות המבוצעות בחן רב על ידי צוות השחקנים המשכנע .הזרה שהגיעה מחוץ לעיר (השחקנית המצוינת קתרין פרו) היא כמובן קרה ומרוחקת והיא תהפוך לאדם טוב יותר תוך כדי האינטראקציה שלה עם אנשי הכפר המוצגים ממש כמו ב"ברוכים הבאים לצפון" באיזו כמיהה לצרפת של פעם-תמימה אנושית שורשית ואפילו מעט ילדותית. האם הצרפתים באמת מאוכזבים מהדיוקן הנשקף אליהם במראה האורבאנית?
פרסומת
ההגשמה העצמית של פרו תעבור דרך קבוצת הבאולינג המקומית .ספורט הבאולינג נחשב מסורתית לספורט הצווארון הכחול. בסרט "וול סטריט" הוצג הגיבור המגשים את החזון הקפיטליסטי בחליפה הדורה למול אביו הנראה תמידית במדי קבוצת הבאולינג המקומית –הנוצץ לעומת הדהוי. כל מי שראה סרט ספורט בחייו מכיר בעל פה את הנוסחא השחוקה ואת ההתקדמות מתחרות לתחרות עד לגמר הבלתי נמנע. גם הבימאית מארי קסטי יניו סאקר אינה חוסכת מהצופה את הבנות הרצות בשדות כהכנה גופנית לתחרויות (ממש כמו ב"רוקי") ואת תהליך החניכה שתעבור המנהלת הקרה והאינדיווידואליסטית עד שתהפוך לחלק בלתי נפרד מצוות מנצחבין שלל הקלישאות והעלילה התפורה בתפרים גסים (לא ברור איך בזמן קצר הופכת העירונית הצנונית לאלופת באולינג למשל) ניתן ליהנות מנופי בריטני הפורחת ולדמיין אולי חופשה קרובה בין כרמים וחופים יפים
מה שמציל את הסרט משיממון היא תחושת הפאן הבלתי נגמרת ששורה עליו. אף אחד לא לוקח את עצמו לגמרי ברצינות וגם סופו הווידיאו קליפי של הסרט מראה שלמעשה הצופה השתתף במסיבה אחת גדולה. אני אישית בעד סרטים שלא מתיימרים .קצת צניעות לא הזיקה לאף אחד. אם חפצה נפשכם בסרט קליל ופשטני.באולינג הוא בהחלט אופציה לימי הקיץ החמים.