ביטלג'וס ביטלג'וס ביקורת סרט

36 שנים חלפו מאז שסרט האימה הקומי "ביטלג'וס" היה לשובר קופות היסטרי וסימן את הקולנוען האמריקאי טים ברטון כאחד השמות הכי חמים ומעניינים בהוליווד. ברטון בראשית הקריירה שלו היה אנימטור באולפני דיסני, אבל הוא לא מצא שם את הבית החם המסוגל לטפח את החזון הקולנועי הייחודי שלו, והוא נדד אל אולפני וורנר שאימצו אותו בחום. סרט הקולנוע הראשון שלו היה "ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן" המבוסס על דמותו הצבעונית והפופולרית של גיבור סדרת ילדים. הסרט הצליח בארה"ב, אבל דמותו של פי ווי הרמן לא היתה מוכרת ממש מחוץ אליה וכך גם ההומור שלו. ההצלחה של הסרט עודדה את אולפני וורנר לשים את מבטחם וגם את ממונם בברטון. כעבור שלוש שנים בשנת 1988 יצא לאור סרטו השני באורך מלא. סרט שעתיד לשנות את הקריירה שלו ושל כל המעורבים בו לנצח - "ביטלג'וס".ההצלחה העצומה של ברטון הפכה אותו בן לילה לאוטר קולנועי נערץ. ברטון לא המציא את הגלגל, הוא פשוט חידש סגנונות וז'אנרים קולנועיים קלאסיים כמו סרטי מפלצות, אקספרסיוניזם גרמני, פילם-נואר וגם סרטי אימה דלי תקציב שנוצרו מחוץ למכונה ההוליוודית. סרטים שקצת נשכחו או שתמיד זכו לזלזול של מבקרי הקולנוע, הקהל הרחב וגם אנשי תעשיית הקולנוע. הוליווד המסחרית והמשפחתית של סוף שנות ה-80 תחילת ה-90 לא ממש התמודדה איתם באופן שיהיה נגיש לקהל ההמונים. ברטון עשה זאת בצורה מרשימה במיוחד כי בתוך תוכו הוא איננו מסוגל באמת ליצור סרט אימה אמיתי. הוא תמיד ינסה לשלב הומור שחור כדי להעלות חיוך, לספק נקודת אור אנושית ותמיד הוא עושה זאת עם הערצה עצומה אל המקור ואל השחקנים שהובילו את הסרטים הנ"ל. נראה שהשיא הקולנועי של ברטון כבר מזמן מאחוריו. לפני שלושים שנה הוא ביים את סרטו הטוב והבוגר ביותר, "אד ווד" (1994), מחווה מרגשת במיוחד לבמאי הגרוע ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר לאיפור ולשחקן המשנה, מרטין לנדאו, הוותיק שגילם את אגדת הקולנוע בלה לוגוסי, שבסוף הקריירה שלו התבזה ונאלץ להשתתף בשלושה סרטים מפוקפקים של אד ווד. מאז ברטון עשה שלל סרטים, חלקם מצליחים מאוד כמו: "צ'רלי בממלכת השוקולד", "אליס בארץ הפלאות" ו"סיפורי דגים". כאלו שהמעריצים אהבו כמו "סוויני טוד", "סליפי הולו" ו"הפלישה ממאדים" או כאלו שיצאו לבתי הקולנוע בלי שמישהו הבחין בהם כמו "עיניים גדולות", "צללים אפלים" ו"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים". היו גם מספר סרטים איומים במיוחד כמו החידוש ל"כוכב הקופים" או החידוש ל"דמבו".בכל הסרטים שביים בשנים האחרונות, לא משנה אם הצליחו, זכו להתעלמות מוחלטת או נקטלו על ידי הביקורת והקהל יחדיו, נראה שהקסם הכל כך מיוחד של טים ברטון קצת הלך לאיבוד. ההתחלה היא תמיד מפלטם של אלו המחפשים את הדרך חזרה הביתה וברטון חזר היישר אל המקור, סרט הפריצה שלו. הוא מחזיר את מייקל קיטון אל תפקיד השד גס הרוח, הוולגרי והמכוער לתפארת המנסה למצוא דרך להימלט מעולם המתים. וינונה ריידר היא לידיה דיץ', הפעם היא לא תיכוניסטית גותית ממורמרת אלא בעלת תוכנית טלוויזיה מצליחה שבה היא חוקרת את עולמם של המתים. ג'ינה דיוויס ואלק בולדווין, שגילמו את הזוג הצעיר שנהרג בתאונת דרכים קטלנית ומזמנים את "ביטלג'וס", לא מופיעים בסרט הנוכחי. קתרין אוהרה חוזרת לגלם את דליה דיץ', אמה החורגת של לידיה. יש גם דור שלישי למשפחה המטורללת, קול השפיות אסטריד דיץ', בגילומה של ג'נה אורטגה המוכרת בעיקר כ"וונסדיי" בלהיט של נטפליקס על הבת הבכורה במשפחת אדמס בבימויו והפקתו של ברטון. העלילה, בקצרה, היא מפגש של שלוש הדורות הנשיים של משפחת דיץ': דליה הסבתא האמנית האקסצנטרית, לידיה, אלמנה צעירה שיש לה תוכנית ריאליטי על העולם הבא ואסטריד, הנכדה המתנכרת שלומדת בקולג'. הן חוזרות לביתן בקונטיקט אחרי מותו המקאברי משהו של אבי המשפחה (שלא מופיע בפניו בסרט לאחר שהשחקן שגילם אותו הואשם בעבירות מין). חייה של לידיה עדיין רדופים על ידי ביטלג'וס וגם על ידי בן זוג נודניק. העניינים מסתבכים כשבתה המרדנית אסטריד מגלה את המודל המסתורי של העיר בעליית הגג בביתן והשער לחיים-שאחרי נפתח בטעות. מייקל קיטון חוזר אל התפקיד הבלתי נשכח ונראה שהוא נהנה מכל רגע. החזרה אל העולם שאחרי המוות מאפשרת לברטון להשתולל מהנאה. בעזרת צמד התסריטאים מיילס מילר ואלפרד גוך, שגם עובדים עם ברטון על "וונסדיי", הוא מצליח לשחזר את סוד הקסם הברטוני שכמעט ואבד לו.העולם שמעבר זוכה להתרחבות והתעמקות עם שלל רעיונות מבריקים וביזאריים כמו חלקי גופה הבורחים מארגזים ומרכיבים שדה יונקת נשמות של מתים, המזכירה את כלתו של פרנקנשטיין, בגילומה של מוניקה בלוצ'י. יש גם מחווה לקולנוע האימה האיטלקי הקלאסי, מחווה לתוכנית הטלוויזיה האגדית Soul Train, מפגש מדמם עם תינוק "ביטלג'וס" וגם דני דה ויטו קופץ לביקור. בוב השד בעל הראש הקטן עם הגוף הענק חוזר בסרט הזה עם שדים הדומים לו והם מתפקדים כסוג של מיניונים המשרתים את ביטלג'וס. גם תולעי החול הגדולות, המזכירות את מפלצות החול מ"חולית", חוזרות לסרט הנוכחי. אפילו השיר "Day-O" של הארי בלפונטה, שליווה את הסרט הראשון בסצנה בלתי נשכחת יחזור בסרט הנוכחי בביצוע יפה של מקהלת ילדים.השחקן ג'סטין ת'רו זוכה לגלם את הדמות הכי מיותרת בסרט, רורי, בן זוגה הנאלח של לידיה שהוא גם המפיק של התוכנית שלה. נראה שלא לידיה, לא אסטריד ולא דיליה מחבבות אותו. ולכן גם לא ברור מדוע לידיה מסכימה להתחתן איתו ובכלל למה היא מסתובבת איתו. אם מתעלמים ממנו וגם סולחים על הפתרונות העלילתיים הקלים מדי, "ביטלג'וס ביטלג'וס" הוא סרט מהיר, אנרגטי, עם זרם רעיונות קולנועיים מהנים שיגרמו למעריצים השרופים של ברטון שמחה עד אין קץ. זהו סרט שכל כולו טירוף מסחרר. רק לצפות בגורלם הטרגי של משפיענים המגיעים לחתונה מהגיהנום יגרום אושר לכל מי שלא סובל את הצעירים, שלא מסוגלים להניח לרגע את הטלפון. "ביטלג'וס ביטלג'וס" הוא הקאמבק הגדול של טים ברטון, אבל גם של וינונה ריידר שאחרי הלהיט הנטפליקסי "דברים מוזרים" בכיכובה הייתה זקוקה גם ללהיט קולנועי. שתי אגדות קולנועיות עכשוויות זוכות לגאולה בסרט הנוכחי, הלוואי וימנפו זאת בחוכמה בעתיד.

אדיוס בואנוס איירס Adios Buenos Aires חדש 2024

ביטלג'וס ביטלג'וס Beetlejuice Beetlejuice חדש 2024

מחכים לדאלי Waiting For Dali 2024

תלמה Thelma 2024

גולסטאר הסרט: מרוסקים Goalstar 2024

קח אותי לירח Fly Me to the Moon 2024

הפשע כולו שלי The Crime is Mine 2024

סוג של חסד Kinds of Kindness 2024

היט מן Hit Man 2024

הכפיל The Fall Guy 2024