אחת ההפתעות הקולנועיות של שנת 2014 הייתה סרט קטן בשם "וויפלאש". כתב וביים אותו בתנופה מסחררת דמיאן שאזל. היוצר הצעיר בן ה-31, התחיל את הקריירה הקצרה והמצליחה שלו בשנת 2009, עם "גאי ומדליין יושבים על ספסל בפארק", מיוזיקל עצמאי שעורר את תשומת לב הביקורת האמריקאית המקומית, אבל לא ממש זכה להתייחסות בינלאומית. בשנת 2013 הוא כתב את התסריט לסרט המתח המוסיקלי הנפלא "התו האחרון", מחווה מבריקה להיצ'קוק ודה-פלמה שביים הספרדי איגניו מירה. שנה לאחר מכן, מעמדו של שאזל שודרג עם שלוש זכיות באוסקר לעריכת סאונד, עריכה ושחקן משנה, כאשר סרטו העצמאי "וויפלאש" הפך להצלחה ביקורתית וקופתית מפתיעה.בסרטו הארוך השלישי, "לה לה לנד", שאזל מקיים מחווה קולנועית מוסיקלית סוחפת לסרטים, הז'אנרים, הסגנונות והיוצרים שהשפיעו עליו, אבל לפני הכול זהו שיר אהבה למוסיקת הג'ז. כמו בסרטיו הקודמים כבמאי, הג'ז נותן את הקצב, ונראה שמערכת היחסים של צמד הגיבורים היא כמו מערכת יחסים בתוך להקת ג'ז, כאשר כל אחד מהנגנים מאלתר תוך כדי נגינה ובמקביל גם נותן כבוד לחבר להקה לצדו ומאפשר לו להתבטא בדרכו המוסיקלית. שני הגיבורים הצעירים מאלתרים ומנסים את מזלם גם בזוגיות וגם בקריירה. הם לוקחים סיכון, חותכים אחת את השני, וסוחפים אותנו בקצב הייחודי אך ורק להם.
פרסומת
העלילה הקטנה והקסומה מתמקדת בסיפור אהבתם של סבסטיאן ומיה. סבסטיאן הוא פסנתרן קשה אופי ולמוד אכזבות, החולם להחזיר עטרה ליושנה ולפתוח מועדון ג'ז שייתן כבוד לאמנים הגדולים והנשכחים לאורך ההיסטוריה של מוסיקת האלתור. בינתיים הוא מנגן שירי חג מולד במסעדות ולהיטי שנות השמונים במסיבות. לעומתו מיה היא שחקנית מתחילה בלוס אנג'לס שרצה מאודישן לאודישן וכדי להתפרנס היא עובדת בבית קפה באולפני וורנר. גם אם החלום שלה רחוק מלהתממש, היא עדיין נוגעת באבק הכוכבים. "לה לה לנד" הוא יצירה על האושר והכאב שאנו חווים במהלך המסע להגשמת חלומותינו ובדרך למציאת אהבה."לה לה לנד" עושה את מה שלא נעשה בקולנוע מזה זמן רב. מיוזיקל מקורי המבוסס על חומרים חדשים לגמרי. כבר מהרגע הראשון של הסרט, כאשר המילה חורף נכתבת על רקע פקק תנועה באוטוסטרדה המהירה והפקוקה של לוס אנג'לס שטופת השמש, אנחנו יודעים היכן הסרט מתרחש. המצלמה יורדת מהשמיים אל בין המכוניות ומובילה אותנו אל צעירה היושבת ברכבה כשהיא מיואשת, אך היא פוצחת בשיר. אליה מצטרפים שאר היושבים ברכבים, כולם מרקדים להם על גבי הכביש המהיר. כבר בסצנה הפותחת את הסרט אפשר להבחין שאמן בעל חזון קולנועי ברור ביים את הסרט. מדובר ב-one shot מסחרר הנמשך קצת יותר מארבע דקות, שהוא גם מחווה ל"וויקנד", יצירת המופת של גודאר, מחווה למיוזיקל של שנות ה-50 וגם סוג של מחווה לסרטים המוזיקליים של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 המתרחשים על רקע אורבני כמו "תהילה".
סיומה של סצנת הפתיחה המסחררת הוא גם נקודת המפגש בין מיה החולמנית השקועה בשינון טקסט לאודישן עד שאיננה שמה לב שהתנועה התחילה לזרום, לעומת סבסטיאן חסר הסבלנות שממהר לשום מקום אך עדיין צופר לה כדי שתתקדם. ההתנגשות היא בין שני גיבורים החיים במאה ה-21, אבל חולמים על אמצע המאה הקודמת. מיה בחרה במקום העבודה שלה כי הוא סמוך ללוקיישן שבו צולמה סצנת החלון המפורסמת מ"קזבלנקה" ואילו סבסטיאן מתנהל כאילו הוא ג'יימס דין ב"מרד הנעורים", מה שמוביל לאחת מהסצנות היפות בסרט המתרחשת במצפה הכוכבים שבו צולם הסרט הקלאסי שביים ניקולס ריי.
יש לציין שללא המוסיקה המקורית המופלאה של ג'סטין הורוביץ, הצילום של לינוס סנדגרן, והעריכה המבריקה של טום קרוס, הסרט הזה לא היה מגיע לשיאים הקולנועיים שלו בהם: סצנת הפתיחה המסחררת, שלל סצנות הריקוד הסוחפות, משחקי התאורה, סצנות הנגינה הווירטואוזיות על הפסנתר ועוד.המפגש השני יתקיים אחרי שמיה תעזוב מסיבה הוליוודית שגרתית שלא רצתה להגיע אליה מלכתחילה. היא תקלע בטעות למסעדה שבה סבסטיאן מנגן מלודיה מלנכולית, אותה מלודיה המלווה את כל הסרט. הוא אינו מבחין בה או מעדיף שלא להבחין. בפעם השלישית היא תבחין בו במסיבת בריכה כקלידן בלהקת אייטיז מגוחכת, מה שיהפוך את המפגש לחגיגה סוחפת שהיא כמובן מחווה לכוראוגרפיה של באזבי ברקלי. מכאן והלאה מתקדמת העלילה לכאורה שגרתית של בחור פוגש בחורה. הכימיה בין סטון לגוסלינג מושלמת: כבר ראינו זאת בסרטים בשני סרטים קודמים בכיכובם - "טיפש, מטורף, מאוהב" ו"יחידת גנגסטרים". נראה ששאזל מצליח להביא אותה לשיאים חדשים. קשה להאמין שהשניים לא באמת זוג גם במציאות.לא סתם מדובר במועמד רציני וכמעט בטוח לאוסקר 2017. "לה לה לנד" הוא מסוג הסרטים שכבר לא עושים יותר. יצירה צבעונית, מסוגננת ומרשימה שכולה שיר אהבה למיוזיקלס ההוליוודיים הקלאסיים של פעם. איזה מזל ששאזל מחזיר אותנו אל העבר הקסום של הוליווד: הוא משתמש במסך הסינמסקופ הרחב, בצבעי טכניקולור עזים ומשלב תסריט טוב עם בימוי חכם וכישרון גדול. התאהבתי בסרט הזה ממבט ראשון, ולכל אורכו הגרון שלי היה חנוק מהתרגשות. "לה לה לנד" הוא לא רק יצירה רומנטית ומוסיקלית סוחפת, הוא גם יצירה מפוכחת בנועזותה ובאפלוליות שלה. בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 2016.
מחזמר ללא שירים ללא עלילה ללא משחק
מה נותר אולי הריקודים ברמה גבוהה...
פשוט שעמום ארוך
שם:Eyal Peryגיל:2827/05/2017 23:40:45
8/10
מחזמר חביב מאוד עם נקודה למחשבה.
שם:KING_DAVIDגיל:1803/05/2017 03:27:14
9/10
סרט אדיר לחובבי הז''אנר המסוים מאוד, ל תצפו לעלילה סבוכה עם תפניות והפי אנד, הרבה דמיון וסיפוריות לא מציאותית, משחק מדהים של אמה סטון - שנים לא ראיתי משחק כל כך טוב (די תאטרלי)
מי שלא אוהב את הז''אנר יסבול קשות בסרט.
מצד שני חסר קצת תחכום בעלילה.