ואן גוך: בשערי הנצח | ביקורת סרט

תמונת כתבמיכל ליבר רונן על "

ואן גוך: בשערי הנצח

" - "סרט אמנותי ומפעים שמחלחל לתוכך לאחר הצפייה"
At Eternitys Gate
ביקורת

ואן גוך: בשערי הנצח | At Eternitys Gate

מאת מיכל ליבר רונן | כתבת קולנוע ז'אנר דרמה שחקנים וויליאם דפו, אוסקר איזק, רופרט פריינד, מאדס מיקלסן
ציון המבקר
"ריגוש אמנותי"
דירוג הגולשים
ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!
6.4/10
הסרט "וינסנט ואן גוך: בשערי הנצח" אינו סרט מסחרי. הוא מורכב ולא קל לצפייה ולכן לא כל אחד יכול להתחבר אליו. תנועת המצלמה המטלטלת, העוקבת בדריכות אחרי כל צעד ושעל של דמות האמן, עשויה לגרום לסחרחורת בזמן הצפייה. אך למרות המורכבות, מדובר ביצירת אמנות שדורשת התעמקות בפרטים הקטנים (לדעתי צפייה מחודשת בסרט תאיר ותעיר חלקים שלא שמים לב אליהם בצפייה הראשונה). הסרט הוא עונג צרוף לחובבי האמנות שייהנו מפענוח דמותו של ואן גוך באמצעות האמנות והמחשתה. וכמו שנאמר בסרט: "כשאני מצייר אני מרגיש שאני חלק מכל מה שמחוצה לי ובתוכי".הצייר המוכשר וינסנט ואן גוך, שיצירותיו "החמניות" ו"ליל כוכבים", הם חלק בלתי נפרד מעולם האמנות, הלך לעולמו בגיל 37 (עד לפני מספר שנים חשבו שהתאבד, אך עלו סברות חדשות שמטילות ספק בכך). ואן גוך היה אדם עני שהתחיל לצייר בשנות העשרים לחייו ועד אז ניסה ללכת בדרכו של אביו ולהיות כומר. למרות כשרונו הרב, רק לאחר מותו זכה להכרה ובמהלך חייו התקשה להתפרנס ממכירת ציוריו. הוא התמודד עם מצב נפשי רעוע שהלך והחמיר עם השנים ובא לידי ביטוי בציוריו. "גרעין של שיגעון הוא הבסיס של אמנות", נאמר בסרט.
סרט זה מציג את ואן גוך באופן שלא נראה לפני ביצירות קודמות שעסקו באמן. הבמאי ג'וליאן שנאבל ("הפרפר ופעמון הצלילה"), שהוא צייר ואמן בפני עצמו, חודר פנימה לנפשו של האמן. שנאבל מתמקד בשנתיים האחרונות לחייו של ואן גוך. שנתיים אלה נפרשו על פני שתי תקופות. הראשונה, בה התגורר בארל והיה בקשר חזק עם הצייר פול גוגן (ארייה אייזיק הנפלא), ממנו ספג השראה לציוריו ועקב מריבה קשה ביניהם כרת את אזנו כמחווה עבורו. השנייה, בזמן שאושפז בסן רמי (לאחר כריתת האוזן ומעשי טירוף נוספים שעשה). בתקופות אלה כמות ציוריו הייתה גדולה במיוחד וציוריו היו צבעוניים ומלאי אור, תוך התמקדות רבה בטבע. "אני לא מעתיק את הטבע, אלא מצייר את עצמי בתוך הטבע", אמר בסרט והבהיר את השתייכותו לזרם האקספרסיוניסטי, בו מוכנס העולם פנימי של האמן ותחושותיו לאובייקט המצויר.לסרט קצב משלו והוא נקטע מספר פעמים ללא הסבר על מנת להמחיש את השיגעון שפוקד את ואן גוך ובעיות הזיכרון שהוא מציין במהלך הסרט. שנאבל מתמקד בפרטים הקטנים שימחישו את הדלות בה חי ואן גוך: חור בגרביים, צבע בתחתית הציפורניים, לכלוך. את אקט כריתת האוזן הוא מחליט שלא להראות. עם זאת, הוא מצליח להמחיש זאת באמצעות דיבוריו של וינסנט עם רופאו לאחר המעשה. החלטה זו מנעה את המציצנות ותרמה לכבודו של ואן גוך. באמצעות תקריבים לאזור הפנים והידיים, שימוש באור וצל ומנגינות נוגות של פסנתר וכינור, מצליח שנאבל להעביר את תהליך היצירה המתהווה, שקורם עור וגידים. למוזיקה ישנה חלק עיקרי בסרט משום שישנן סצנות שמראות את עבודתו של ואן גוך בטבע, בהן אין דיבור ונשמעת רק מנגינה שמצליחה לצמרר ולרגש.החלק העיקרי בסרט הוא משחקו של וויליאם דפו ("ניצחון הרוח") את ואן גוך. דפו בן ה-63 אינו הליהוק הברור לתפקיד זה, שכן מבחינת הגילאים, ישנו פער של למעלה משני עשורים ביניהם. אך כשמסתכלים על התובנות והמשפטים הפילוסופיים שנאמרו בסרט על ידי ואן גוך וגם על דמותו שמשתקפת בתמונות, הוא נראה מבוגר מכפי גילו. דפו גילם את התפקיד כמו כפפה ליד ולא בכדי היה מועמד עליו לאוסקר. אהבתי במיוחד את הסצנה שהייתה לו עם הכומר (מדס מיקלסן המצוין) בה הסביר את כמיהתו לציור, "אני לא יכול שלא לצייר, תאמין לי שניסיתי" והסביר כי את יצירותיו אנשים עדין לא מבינים: "החיים נועדו לזריעה ואלו שעוד לא נולדו יקצרו". כלומר, כבר בזמנו חזה את תהילת הנצח לה יזכה כיום. עם תובנות אלה יצאתי מהסרט והם המשיכו לחלחל לתוכי גם זמן רב לאחר הצפייה.
ואן גוך: בשערי הנצח (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט) מיכל ליבר רונן | כתבת קולנוע - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
הוסף/י ביקורת!
קישורים רלוונטיים
ואן גוך: בשערי הנצח - ביקורת גולשים / תגובות
שם: Avrixגיל: 6030/07/2019 00:56:41
9/10
סרט יפה מבחינה ויזואלית ומבחינת המשחק המרשים של וויליאם דפו לוקח מספר דקות להתרגל לסיגנון הצילום התזזיתי שמאפיין את האישיות של ואן גוך.צילומי הטבע מקסימים.לא נתתי ציון 10 כי המוסיקה היתה נקודת החולשה של הסרט.נגינה של פסנתר שנשמעת כמו של פסנתרן מתחיל.הסרט דורש סבלנות שמשתלמת, והוא לא נוצר בשביל לבדר
שם: איילתגיל: 6203/07/2019 23:20:40
9/10
הבמאי של הסרט ג׳וליאן שנאבל היה צייר מצליח בעצמו בשנות ה-80 כך שהמצלמה בסרט מצליחה להעביר לנו את משיחות המכחול ואת קצב הציור כמו גם את ההרגשות,הפחדים המוזרויות שהיו לואן גוך.יש הרבה אוירה ותסכול וגם הרבה אמפתיה לואן גוך.
שם: עיריתגיל: 6518/05/2019 11:31:44
2/10
משעמם. א-י-ט-י. מצלמה על הכתף-לא למי שרגיש למחלת ים. גילוי נאות-יצאתי באמצע
ביקורות נוספות של סרטי דרמה
ג'וקר Joker חדש 2019
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
Joker1ג'וקרציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 4.4
Incitement2ימים נוראיםציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.9
Mechila3מחילהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
Angel Has Fallen4המטרה: שומר הראשציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 2.8
It 25זה: חלק 2ציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.1
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט