הסרט "ידיד הדייגים" הוא כמו כוס תה ביום קר שמתעסק בשאלה מה באמת חשוב, על מה כדאי לשים את הדגש בחיינו שחולפים במהרה, מהי הצלחה ועל איזה ערכים כדאי לשים את הדגש, תוך שהוא מספק רגעים מרגשים, הרמוניות מוזיקליות מלבבות וקטעי צילום ונוף מרגיעים. הסרט מציג את הניגוד והקיצוניות שבין החיים בעיר הגדולה והסואנת לבין חיי הכפר בעיירת דיג נידחת וציורית, בין המודרניזציה למסורת, כשכל אחד יכול לקבל ממנו תשובה שונה לשאלה המורכבת והשנויה במחלוקת.הסרט מספר את סיפורו של דני (דניאל מייס), תושב לונדון, מפיק וחושף כישרונות ספקן ו"מנופח" שמגיע עם חבריו (אם אפשר לקרוא להם כך) שהם גם שותפיו לעבודה ל"מסיבת רווקים" רגועה בכפר מבודד בקורנוול. החברים - שותפים נתקעים בכפר כשהיאכטה שלהם לא מגיעה. כשדייגי הכפר מתכנסים לשיר יחד שירים מסורתיים, דני, בחצי הלצה וחצי התאהבות נשאב לניסיון להפכם לסיפור הצלחה, כשלתוך הסיפור נשאבים קטעי אהבה, אכזבה, שברון לב והצלחה – חצי מסקרנים, חצי מוכרים וברורים מאליהם.
פרסומת
במבט ראשון, הסרט מרגיש כמו גרסה חנונית ושמרנית ל"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ו"קרוסרודס", אבל עם התקדמות העלילה מבינים שהסיפור שונה, עמוק ונושא תובנה מורכבת יותר. דרך עיניו של האיש הקרייריסט הממוצע - דני, נבחנים החיים הצנועים והמרוחקים על כל הקסם והקושי שבהם, כשמנגד לו עומדת חברה ששומרת בקנאיות על "טהרת" הכפר וחוסן המסורת, ולא מפחדת לרדות ולהטיח את אכזבתה ודחייתה מהבורגנות המתפתחת."ידיד הדייגים" נכתב בהשראת אירועים אמיתיים עם קצת שינויים על להקת "ידידיי הדייגים", והוא מעין ביוגרפיה קולנועית על הלהקה, תוך שהוא נושא ומציג מסורת ארוכת שנים של תרבות הדיג הבריטית, כשבין השורות ניתן ללמוד ולהכיר חלק קטן מכללי הים, הדיג ואורח החיים המורכב של הבוחרים לעסוק במלאכה. אצל הלהקה האמיתית, הגילוי היה כששרו בפאב ולא על רקע גאות הים הפתוח, ולא כל חבריה היו דייגים שיורדים מדי בוקר לשוט ולדוג. כנראה שהצורך להמחיש את הסיפור ולספק סצנות שירה משותפת על הסיפון חייבו שינוי עלילתי קליל.
הבמאי הצעיר כריס פוגין עשה עבודה ראויה, אם כי התחושה לאורך הסרט שהוא מעט מונוטוני. שחקני הסרט נבחרו היטב- חביבים, אמינים ומתאימים לדמויות, ומלבד מספר קטעים שבהם נדמה שהתאמצו לצטט בדיחה מסורתית מלאה בכוח (שכנראה מצחיקה באנגליה), הטקסט והעלילה זורמים למרות המבטא הקשה. "ידיד הדייגים", למרות האופי הביוגרפי והמסורתי של הסיפור, מספק חוויה זורמת, קלילה ונעימה שמותירה תחושה טובה ורוח חיובית.
אנגלופילים בטוח יאהבו. כל מי שביקר באנגליה יודע עד כמה המסורת וההסטוריה חשובים להם. סרט מקסים גם אם פה ושם טיפה מגושם. נציג של חברת תקליטים גדולה מלונדון ,שמגיע עם חבריו לעבודה לכפר דייגים קטן ופוגש במקרה 10 חברי להקה מבוגרים ששרים להנאתם. ההתלהבות שלו מביאה אותו לרעיון להחתים אותם על חוזה הקלטות, דבר שלא כל כך מצליח לו בגלל ההתנגדות של הבוס שלו. בינתיים הוא נשאר בכפר, מתוודע למסורת בת מאות השנים של התושבים וגם מתאהב בבחורה צעירה ונקשר לביתה הקטנה. הקונפליקט בין הכסף הגדול לבין הכבוד לעבר, מגיע לשיא כאשר הוא מתווך בעיסקת מכירת פאב מקומי ששייך לתושב בכפר לטייקון עשיר.הוא ילמד שיש דברים בחיים שיותר חשובים מכסף.בסופו של דבר, הנשמה והמוסיקה שמסמלת אותה, יגיעו לכל בית באנגליה. הבונוס לשירים היפים הוא הנופים היפים וההומור הבריטי לכל מי שמתחבר אליו.
שם:איילתגיל:6303/01/2020 23:17:06
8/10
סיפור אמיתי שקרה בכפר דייגים בקורנוול,אנגליה,כאשר מבקר שם מפיק מוזיקלי שמחליט להפיק לקבוצת הדייגים-זמרים אלבום.הקהילה מלוכדת ומאוד גאה במסורת,בשורשיות שלה,ובמקצוע הדייג,גורמת לקשיים.סרט עם הרבה חן ומוזיקה עממית נפלאה.