נדמה כי אלו שנותיה היפות של ג'ניפר לופז אשר חווה פריחה מחודשת בקולנוע במסע שהחל עם תפקיד ראשי בדרמת הפשע "נוכלות בלי חשבון" (2019) בהשראת מאמר מאת ג'סיקה פרסלר אודות קבוצת חשפניות שמחליטות למעול בכספים של ברוקרים מוול סטריט שפוקדים את המועדון שלהן. בגין תפקידה בסרט זה לופז הייתה מועמדת לראשונה לגלובוס הזהב ופרס איגוד השחקנים בארה"ב. אך נדמה כי למרות הצלחתה בסרט זה, כוכבת העל מעדיפה לשחק ב"מגרש בטוח" ולהשתתף בסרטים מסוגת הקומדיות הרומנטיות בקאמבק שהחל עם הסרט "חתונה בהפתעה" וממשיך על אותו קו עם סרטה החדש "חתונה אש".
עלילת הסרט מתחילה בלילה שלפני יום חתונתם של דארסי (לופז) וטום (ג'וש דוהאמל) אשר אספו את משפחותיהם החביבות (אך המאוד דעתניות) לחתונה האולטימטיבית על אי רומנטי בפיליפינים. כאשר אהובה לשעבר (לני קרביץ) מופיע ללא הזמנה, הכאוס הרגשי מתחיל לגעוש וככל שנוקפות השעות לקראת טקס הנישואים שלהם, הזוג "חוטף" רגליים קרות כשכל אחד מהם תוהה האם זהו בהכרח הצעד הנכון.
פרסומת
אם לא די בכך כדי לסכן את המאורע שלשמו כולם התכנסו, חייהם של האורחים והזוג נמצאים בסכנה כאשר קבוצת פיראטים משתלטת על האי ולוקחת את האורחים כבני ערובה. הביטוי "עד שהמוות יפריד בינינו" מקבל בסרט זה משמעות חדשה לגמרי, שכן דארסי וטום חייבים להציל את יקיריהם - אלא אם כן הם יהרגו זו את זה קודם.
הבעיה הראשונה ואולי העיקרית שהסרט סובל ממנה אשר משליכה אולי על כולו, היא בעובדה הדי פשוטה שחוסר הכימיה בין הגיבורים הראשיים שלה מורגש כאן היטב, וכשאין ממש ניצוץ רומנטי בין הדמויות (והשחקנים) קשה מאוד ליצור אמינות אצל צופי הסרט. העובדה שהתסריט עצמו מבהיר לקהל צופיו =כבר מההתחלה כי התשוקה הגדולה שהייתה ביניהם התקררה מזמן, היא למעשה בבחינת גזר דין מוות על עתידו של הסרט (ואולי גם של הזוג).
עבודת הבימוי של ג'ייסון מור עצמה מאכזבת ולא מציעה יותר מכמה רגעים קומיים יבשים ושטוחים שכבר נשחקו עוד בתחילת המילניום וכבר לא רלוונטיים לימינו. גם עם אינספור דיאלוגים שמוזנים בשורות מחץ, לעיתים רחוקות נדמה שישנו איזשהו סיכוי לשורת מחץ באמת מוצלחת שמחלצת מצופיו קול צחוק, מה שהופך את הדיאלוגים לא פעם ללא מושכים, מעייפים וכמעט בלתי נסבלים.
ראוי לציין שמבין כל הדמויות בסרט מי שסוחפת כהרגלה בנוכחותה ומצליחה להבליח רגעי צחוק היא ג'ניפר קולידג' הנהדרת שמשחקת את אמו של טום (ומזכירה בתפקידה בסרט זה את דמותה ב"הלוטוס הלבן"), אך גם היא לא מצליחה להציל את הסרט מעצמו.
כקומדיית אקשן, "חתונה אש" נעדרת ריגוש ואינה מספקת רגעים בהם הקהל נדבק לכיסא כתוצאה מסצנת אקשן מותחת כמצופה מסרט מסוג זה. מעט הסצנות שכבר יש בהן פעולה לא עולה מהן שום מתח או ריגוש, אלא נדמה יותר שהן לקוחות מאזורי הבדיה ותלושות מן המציאות. חילופי האש או המרדפים בנאליים ודי קונבנציונליים, כאילו כבר ראינו אותם בעבר באינספור סרטי אקשן ופעלולים ואינם מחדשים לצופה דבר. למרות שסרטים מסוג זה הם בהחלט ה"מגרש הטבעי" של לופז, היא הצליחה להוכיח בעבר כי היא מסוגלת להעז בהפקות שנותנות לה ערך מוסף כשחקנית ולאו דווקא כאלו אשר מובילות אותה לדשדש בסרטים סוג ב' שספק אם ביום מן הימים ייזכרו או יהפכו לקאלט. "חתונה אש" היא לא יותר מאקדח מאיים בלי כדורים.
שם: anipoגיל: 51סרט במשקל נוצה. כל כך מיותר שאין מה לנתח אותו יותר מידי. יכל להתפתח לקומדיה רומנטית חביבה לגילאי 50 פלוס כפי שהתחיל, אבל מהר מאוד איבד כוון והתקדם למחוזות מופרכים ופתטיים.
שם: רוזגיל: 40סרט מצחיק חמוד וקליל יש בו אקשן, הומור ורומנטיקה יחד. ג’ניפר מדהימה וגם לני קרביץ!! צילומים מרהיבים ועלילה מבדרת.
שם: MIKEגיל: 31חרא חרא חרא סרט
משעמם , דבילי , מרוח, בזבוז כסף וזמן
מלא נטשו באמצע ואנחנו בכלל נרדמנו עד סוף הסרט!