אחותי ביקורת סרט

Rose Movie Review

רון פוגל על "אחותי":
"ארדן אופלב חוזר למקורות בסרט מרגש"

סרט ארכיון שתף/י

משחק סופי גראבול, לנה מריה כריסטנסן, אנדרס ו. ברת'לסן במאי/ת נילס ארדן אופלב

דרמה

ביקורת סרט לאחותי מאת רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

ציון המבקר

"מרגש ואותנטי"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

87.5% בבית

10.4% לא אצפה

2.1%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

נילס ארדן אופלב ביים לפני 17 שנים את הסרט המקסים ״החלום של מרטיןֿ״ על ילד ששומע את נאומו של מרטין לותר קינג ״יש לי חלום״ ומחליט שגם הוא יהפוך ללוחם למען צדק ושוויון בבית הספר היסודי שבו הוא לומד. מאז הספיק ארדן לביים את ״נערה עם קעקוע דרקון״ ולהפוך לשכיר חרב הוליוודי כשהוא מתמקד בעיקר בסדרות טלוויזיה כמו ״מר רובוט״ המצוינת. והנה בשעה טובה חוזר אופלב למקורות ומביים סרט דני צנוע בשם ״אחותי״.הסרט עוסק באינגר (השחקנית המעולה סופי גראבול), שהיא סכיזופרנית. מחלתה גורמת לה לומר את אשר על ליבה ולסבול מחרדות שונות. אחותה אלן מחליטה לקחת את אינגר לטיול מאורגן לפריז בתקווה ששינוי האווירה מהמוסד שבו היא שוהה יעשה לה טוב. אמן של האחיות בכלל לא בטוחה שזה רעיון טוב ,אבל אינגר די נלהבת ומבטיחה להתנהג יפה. מצטרפים לטיול בעלה של אלן וערב רב של דנים חביבים, כולל זוג זועף עם בעיות בנישואים ובנם הצעיר כריסטיאן.

כך משלב הסרט בין ז׳אנר החולה לבין ז׳אנר סרטי המסע - מזכיר במקצת את ״איש הגשם״ הנפלא של בארי לווינסון עם טום קרוז ודסטין הופמן (זוכה האוסקר על תפקידו באותו סרט). נדמה לי שסופי גראבול ממש למדה את המניירות של הופמן בכדי לגלם סכיזופרנית מוטרדת שאינה מודעת לסביבתה אך בבסיסה היא אדם הרוצה חום ואהבה. למרות הבסיס הקלישאי בדמותה גראבול משכנעת מאוד והסרט כולו מרגש בעדינות שבה הוא מתייחס לגיבורה ובמיוחד בעובדה שהיא מודעת לחלוטין למחלתה ומנסה להתמודד עימה (גם אם לא בהצלחה).בפריז הסרט מקבל תפנית ומתברר שלא בכדי רצתה אינגר להגיע לעיר האורות. כאן הסרט מעט הופך לפנטזיה ומתרחק ממקורותיו הקודרים, מה גם שיש אירוע היסטורי שמעניין במיוחד את בעלה של אחות של אינגר - אירוע שלא ברורה לי בדיוק חשיבותו בסרט (אולי כדי להעמיד את הסרט בקונטקסט היסטורי מסוים). לתמונה גם נכנס נהג מונית טוב לב מהסוג שמתקיים אך ורק בקולנוע והוא זה שיעזור לאינגר להגיע למטרת מסעה. למרות המופרכות בקטע זה של הסרט עדיין נותרת בו עגמומיות ובעיקר נותרת בו הנוכחות האדירה של גראבול בתפקיד אינגר הנזכרת בימי נעוריה.

אינגר מבינה, ממש כמו דורותי ב״קוסם מארץ עוץ״, כי לא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר ,אבל כמו דורותי היא היתה צריכה לעשות את המסע שלה לפריז כדי להבין זאת והמסע בסופו של דבר השתלם לה. גם אחותה של אינגר ,בעלה ואפילו הילד החמוד מקבוצת המטיילים - כולם יגיעו לתובנות משלהם בעקבות המסע. סופו של הסרט מרגש במיוחד ובשלב זה כבר הזלתי דמעות ללא בושה. כוחו ועוצמתו של "אחותי, היא ביכולתו של הבמאי להציג לנו מציאות לא פשוטה המגולמת בדמותה של אישה לא בריאה שמודעת למצבה ומנסה להתמודד עם הלקויות שלה. אין בסרט סוף הוליוודי אלא הבנה והשלמה -ממש כמו בחיים.

רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י