ידיים קשורות ביקורת סרט

Tied Hands Movie Review

יאיר הוכנר על "ידיים קשורות":
"מסע מרתק"

סרט ארכיון שתף/י

משחק גילה אלמגור, עידו תדמור, נלי תגר, שרון שטרק, תומר שרון, אולי שטרנברג במאי/ת דן וולמן

ישראלי

ביקורת סרט לידיים קשורות מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"מסע מרתק"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

20.0% בבית

40.0% לא אצפה

40.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

שבוע אחרי ש"ימים קפואים" סרטו העצמאי המרתק של דני לרנר לקח אותנו להזיה לילית תל אביבית סוריאליסטית משהו, מגיע אל בתי הקולנוע סרטו החדש, האישי והאמיץ של הבמאי הוותיק דן וולמן. "ידיים קשורות" לוקח את הצופה הישראלי בנחישות ובעקשנות מעוררת הערצה אל מסע לילי אפל לא פחות. לעומת "ימים קפואים" הסוריאליסטי, סרטו של וולמן הוא יצירה ריאליסטית נוקבת המתעסקת בחומרים אוניברסאליים כמו זקנה, חולי ומוות. אבל יותר מהכול זהו סרט על אם המתמודדת עם רגשות אשם וחרטה המגיעה באיחור רב.גילה אלמגור קורעת לב בתפקידה הקולנועי הטוב ביותר מזה שנים מגלמת אם היוצאת למסע לילי בתל אביב בחיפוש אחר גראס שירגיע את מכאוביו של בנה (עידו תדמור) שגוסס ממחלת האיידס. במהלך המסע היא לומדת להכיר את בנה דרך חבריו וסצנת המועדונים. בעקשנות רבה היא מתמודדת עם המכות הרגשיות והפיסיות שניתכות בה עד שתשיג את יעדה. וולמן מצליח לדחוס לתוך סרטו את הנושאים המדכאים ביותר שקהל הצופים בדרך כלל שמח להתעלם מהם כמו ניכור ואכזריות. למרות הנושאים שהיו עלולים להפוך את הסרט למכה רגשנית וסנטימנטאלית וולמן מצליח ליצור קולנועי אינטימי, שאיננו מתחנף ועם זאת מרגש עד דמעות.

מאחורי "ידיים קשורות" עומד אחד הבמאים הותיקים, הצנועים והחשובים שקיימים כיום בקולנוע הישראלי שבין סרטיו אפשר למצוא את: "התמהוני" (1970) שהשתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן, "פלוך" (1972) על פי תסריט שנכתב בשיתוף עם חנוך לוין, והשתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה. "מיכאל שלי" (1975) על פי הרומן של עמוס עוז זכה בפרס "כינור דוד" עבור התסריט, הבימוי וההפקה. "מחבואים" (1980) שזכה בפרס "ורד הכסף" על תסריט, הבימוי והסרט הטוב ביותר. "חייל הלילה" (1985) ההזוי זכה למעמד פולחני אצל סטודנטים לקולנוע בארץ. שני סרטיו "המרחק" (1994) ו"אחות זרה" (2000) זכו בפרס "וולג'ין" בפסטיבל ירושלים.זו היתה שנה ברוכה לקולנוע הישראלי, ובאופן מפתיע שלושת הסרטים האהובים עלי ביותר בחודשים האחרונים תארו סוג של מסע. "מישהו לרוץ איתו", "ימים קפואים" והתוספת החדשה לרשימה "ידיים קשורות", שאין ספק שהוא הבוטה והקשה מבין השלושה. בעוד הקהל הישראלי רץ אל בתי הקולנוע כדי לצפות במוצרים קולנועיים פופולאריים כגון "אביבה אהובתי" חשוב ורצוי שתהיה גם אלטרנטיבה שאיננה מתחנפת לקהל הממוצע. זהו סרט על קבלה והשלמה. כפי שהסרט מקבל את הדמויות וגורם להם להשלים עם גורלם, כך גם הקהל זוכה לחוות קתרזיס רק אם הוא יענה לחוויה הקולנועית הייחודית שהסרט מספק לו.

אני מוכן להמר שאסי לוי הנפלאה תזכה בפרס אופיר על תפקידה ב"אביבה אהובתי" וזאת למרות שדווקא הגיע לה לזכות לפני שנתיים על תפקידה בסרט "אבנים". השנה ישנן שתי שחקניות שמגיע להן הרבה יותר: ענת קלאוזנר האלמונית שמחזיקה את "ימים קפואים" על כתפיה הצרות. השנייה היא מלכת הקולנוע הישראלי, גילה אלמגור היוצרת דמות מאופקת שאוגרת בתוך תוכה כמות כזו גדולה של כאב שמבט אחד שלה בסצנות השיא הקשות של הסרט יכול לקרוע לך את הלב. כך גם תומר שרון בתפקיד משנה מעולה. עידו תדמור גדול מהחיים לטוב ולרע – אני אוהב אותו למרות הפאתוס התיאטרלי המלווה את הופעתו."ידיים קשורות" מזכיר ברוחו את הקולנוע הריאליסטי הביקורתי. הוא מעלה סוגיה חברתית בוערת, הוא אפילו נוקט עמדה ועם זאת לא שוכח שהעוצמה נמצאת בסיפור האישי והאינטימי. הוא דורש מהצופים סבלנות, נאמנות ומי שנכנע לדרישות הנ"ל ירוויח חוויה קולנועית בלתי נשכחת.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

ידיים קשורות - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: חגיתגיל: 3027/10/2006 17:38:40

5/10

אני לא יודעת אם הפרגון הוא בגלל רצון לעשות מחווה לבמאי מבוגר... אותי הסרט הזה החזיר לימים בהם הקולנוע הישראלי לא היה בשיאו... לסרט יש פוטנציאל אבל הוא מפוספס. המשחק של גילה טרחני ולא אמין בעיניי. מחווה יפה לעמוס גוטמן המנוח. ותו לא...

קישורים