"פרשס" התחיל את שנת 2009 עם זכייה כפולה בפסטיבל סאנדנס. בספטמבר האחרון הוא זכה בפרס חביב הקהל בטורונטו, הפסטיבל בו שנה לפני כן קטף את הפרס המדובר "נער החידות ממומביי". השמועות על האוסקר רק הלכו והתחזקו ואז התחילה עונת הפרסים והתברר שיש לו מתחרים מאוד כבדים, הרבה יותר כבדים מהכוכבות של הסרט כגון "אוואטר" ו"מנעול הכאב" אבל למוניק, כוכבת המשנה שלו, יש את כול הסיכויים לזכות באוסקר אחרי שקטפה את גלובוס הזהב ובפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר בטקס איגוד שחקני הבמה.הסרט שבאופן אבסורדי נחשב לעצמאי, הופק על ידי כוכבי תרבות אפרו-אמריקאים מובילים בארה"ב - אופרה ווינפרי וטיילור פרי - והפך לסוג של להיט לא רק אצל קהל חובבי האיכות אלא גם אצל הקהל שבדרך כלל לא צורך סרטים אפלים ומדכאים, אותם אנשים שהסרט מתאר את שגרת חייהם בגטאות בפרברי ניו-יורק. כך הפך "פרשס" לאחד הסרטים המדוברים ביותר בשנה החולפת לא רק בארה"ב אלא גם באירופה ואפילו בישראל, שמפיציה נמנעים מלהקרין סרטים המתארים את החברה האפרו-אמריקאית, סרטים שלעיתים זוכים להצלחה קופתית בארה"ב ולהתעלמות בשאר העולם.
פרסומת
נראה ששפע הזכיות והמועמדויות גרמו לסרטי שובל להבין שלסרט הזה יש פוטנציאל מסחרי ואכן גם הביקורות בארץ מחבבות את מוצר הצריכה הדרמטי והעשוי היטב של לי דניאלס, במאי אפרו-אמריקאי, הומו מוצהר, שנראה כאילו השתמש בדמותה של "פרשס" כדי לספר סיפור על חריג בחברה האמריקאית. צעירה כהת עור, בת 16, כבדת מימדים, שאביה הכניס אותה פעמיים להריון, הדביק אותה באיידס ואמה הקנאית מתעללת בה בלי הפסקה אחוזת קנאה בבת שלטענתה גנבה לה את בן הזוג.הקומיקאית מוניק, המוכרת לחובבי הקומדיות האמריקאיות השחורות מופיעה כאן בתפקיד דרמטי בלתי נשכח כאשה שהחיים התאכזרו אליה ולכן הופכת את בתה לשק החבטות שלה. היא מייצרת כאן את ההופעה המרשימה ואולי גם האכזרית ביותר שתראו השנה בקולנוע. את הבת מגלמת גבורני סידיבי שחקנית צעירה שלה זה תפקיד ראשון בקולנוע, היא מצליחה ליצוק לתור הדמות עומק רב ועצב בלתי נגמר.
את שתי הכוכבות הבלתי מעורערות של הסרט מחזקים צוות שחקני משנה מעולה בראשותם של פאולה פאטון כמורה שגורמת לגיבורת הסרט להבין שלמרות כול שפע האסונות שפוקדים אותה יש לה עתיד. מריה קארי ללא איפור מפתיעה לטובה ויוצרת דמות אמינה של יועצת סוציאלית אובדת עצות שלא יודעת איך להתמודד עם הצעירה המורכבת שניצבת מולה. גם לני קרביץ בעסק כאח מיילד שהגיבורה מפנטזת עליו, דמות לא ברורה וסצנת המסיבה התלושה מבליטה עד כמה דמותו מיותרת."פרשס" הוא סרט בוטה. הכאב וחוסר הנוחות שהוא מזריק לתוך ליבם של הצופים הוא כן ואמיתי. במקביל הניסיונות מכילים מדי פעם סצנות שיכולות להתפרש כמוגזמות ולא אמינות. בסופו של דבר למרות מגרעותיו מדובר ביצירה קולנועית מרתקת, שרחוקה מלהיות פוליטקלי קורקט ביחס שלה לחברה האפרו אמריקאית וכאשר יוצריה הם אפרו-אמריקאים מהחשובים והמובילים בתרבות האמריקאית מדובר באירוע קולנועי מסעיר ומסקרן שאסור להחמיץ.