"שקרים קטנים גדולים" היא המצטרפת החדשה לרשימה לא קצרה של סרטים וסדרות שנהפכו כמעט לז'אנר לא רשמי בפני עצמם, וזו קבוצת סיפורי ה"עיירה שקטה וידידותית למראה שמכילה מתחת לשטח תרבות אלימה כזו או אחרת". תת הז'אנר הזה נמצא במקומות רבים כל-כך, שהוא בהחלט נמצא בסכנת התיישנות או הפיכה לקלישאה של ממש. ובכל זאת יש דרכים מייגעות וטרחניות להשתמש בו, ויש כאלו חכמות ומרעננות. תהיו בטוחים ש"שקרים", הסדרה החדשה מבית התסריטאי דיוויד אי. קלי ("שיקאגו הופ", "אלי מקביל", "בוסטון ליגל") והבמאי מארק וואלה ("מועדון הלקוחות של דאלאס", "הולכת רחוק"), משתייכת לקטגוריה השנייה.
הסדרה היא כנראה "פאשן פרוג'קט" של הרבה אנשים, לכן, אולי, בקרדיט ה"מפיק" מתחלקים הכותב, הבמאי, ושלושת הכוכבות הראשיות. ריס ווית'רספון ("הולך בדרכי") היא הכוכבת הראשית, ולצידה מככבות ניקול קידמן ("עיניים עצומות לרווחה", "מולאן רוז'") ושיילין וודלי (סדרת "מפוצלים"). עוד מופיעים אדם סקוט הנפלא מ"מחלקת גנים ונוף" ולורה דרן מ"פארק היורה".
פרסומת
כל אחת משלושת הנשים, כולן אמהות לילדים באותו הגן, נאבקת במעין מיני-משבר זהות כבר בפרק הראשון: ווית'רספון מבינה בעצב ואף עוברת תהליך של קבלה לעובדה שהיא מתרחקת מילדיה, כחלק מההתבגרות שלהם. קידמן מתמודדת עם היותה השולטת ברוב המעגלים החברתיים שלה ומושא הקנאה והתסכול שהיא מהווה כתוצאה מכך. וודלי היא אמא חד-הורית צעירה שרק עברה לעיר ומנסה להשתלב ולשמור על קשר טוב עם אימה, שמתנגדת במיוחד למעבר.
משבר הזהות הזה מסתמן בתור הבסיס הדרמטי והרגשי שילווה את הסדרה וגם בתור המרכז התמטי של הסדרה. כאן נכנס לתמונה המבנה שדיברתי עליו קודם- מונטריי השמשית שנראית בהתחלה כמו גן עדן עלי אדמות, ומתגלה לאט-לאט בתור משהו אפל ומורכב בהרבה, ממש כאילו העיר חווה משבר זהות דומה לאלו של גיבורותיה, מגלה צדדים חדשים ומפחידים בעצמה.
רגע השיא הוא העימות הגדול של שתי האמהות ביציאה מהגן, סביב העובדה שאחת הילדות טוענת שאחד הילדים חנק אותה, כשאותו הילד טוען אחרת. זה מביא את האמא לבת (לורה דרן המוזכרת לעיל) להתפרצות פומבית על הילד, שהוא גם במקרה בנה של אחת מהגיבורות שלנו. בצורה הזו, הסדרה מציירת לאיטה חברה צבועה, שמתיימרת להיות חופשית אבל נכשלת ונהיית לאלימה ומלאת שנאה. אולי בהשראת ערים ומקומות ספציפיים שיוצרי הסדרה הכירו ואולי כשלט אזהרה כללי יותר לחברות עם שאיפות דומות.
עוד משמעות מעניינת שעולה מהפרק הראשון בלבד היא ייצוג של המאבק האישי והרגשי שנשים רבות עוברות בעקבות ההגדרה מחדש של מושגים מגדריים כמו "גבר" ו"אישה" בשנים האחרונות. בעוד הסדרה בהחלט לא מציגה את המאבק הזה כדבר שלישי, היא כן מציגה את חוסר הוודאות הטבעי שגיבורותיו חוות בניסיון להגדיר עם עצמן: מה זה צריך להגיד עליי שאני אישה? שאני רעיה? שאני אמא? המושגים הללו מתערפלים ונהיים מורכבים יותר.
עצם זה שהסדרה לערער ולבקר חברות מהאזור הפוליטי-חברתי שפחות או יותר שולט בטלוויזיה עלילתית, ובוודאי שבוודאי שברשת HBO בה הסדרה משודרת, ואולי לגרום לחלק מצופיה לבחון בביקורתיות את החברה סביבם ואת הערכים שמוצגים בה כמובנים מאליהם, היא חלק ממה שכל כך נהדר בה. אם לא נרשה לעצמנו לתת לטלוויזיה כזו לערער ואולי אפילו לשנות את תפיסת העולם שאיתה הגענו אליה, אז אנחנו לא באמת לוקחים טלוויזיה ברצינות. ואם נבחר שכן לתת לטלוויזיה כזו מקום, בוודאי כשהיא מגיעה בצורה של מותחן משוחק נהדר וכתוב באופן הדוק כמו זה, אולי נרוויח עוד סדרות נפלאות כאלה.
שם: נועה קביליוגיל: 24סידרה מצויינת שתי העונות שלה מצויינות ושואבות למסך!
שם: shoshkiגיל: 15פרק פתיחה מעולה יחסית משחק וכתיבה מעולה נקווה שימשיכו להצמד לעלילת הספר
שם: kateגיל: 54מחכה לפרק השני , סדרה מרתקת , גיבורות מעניינות . גברים שווים. לא ברור מה קורה בהמשך , מזכיר לי קצת את סודות ושקרים כייף . למרות שאני עדיין מחכה להמשך של ריי דונובן . הוט ישנים .