על הספקטרום: ביקורת פרק הפתיחה ביקורת סדרה

Name: ביקורת סדרה :: על הספקטרום: ביקורת פרק הפתיחה
Item: על הספקטרום
Rating: 4
Author: מבקר סרט

On the Spectrum Series Review

מבקר סרט על "על הספקטרום: ביקורת פרק הפתיחה":

נותנת פרופורציות על החיים ומלמדת לקבל את האחר

ביקורת סדרה לעל הספקטרום: ביקורת פרק הפתיחה מאת

קומדיהמשחק: בן יוספוביץ', נעמי לבוב, ניב מג'ר, אורי גתיוצרים: דנה אידיסיס, יובל שפרמן

דירוג הגולשים

כבר ראיתם? העבירו את העכבר ודרגו!

25 כבר הצביעו! • עכשיו תורכם.ן

9.6/10

מדד פופולריות

-57.1%

3.0/10

איך תצפו

50.0% בבינג'

25.0% פרק/שניים בשבוע

25.0% לא אצפה

איך תצפו? 12 כבר הצביעו • לחצו והשפיעו!

מבקר מול קהל

9.2המבקר

9.0הגולשים

המבקר והגולשים תמימי דעים.

בסדרה החדשה ״על הספקטרום״ מנסים היוצרים והשחקנים להראות לנו את האופן בו אוטיסטים הם בני אדם שנראים בדיוק כמוני וכמוך, אבל רואים אחרת את העולם. הם אינם מבינים כללים חברתיים רבים, חלקם אף נחשבים לכללים ״בלתי כתובים״. כלומר כאלה שמובנים מאליהם לכולנו – אבל לא להם. למשל הם מסוגלים לצחוק או לצעוק לעיני כל בצורה לא מובנת ולא להיות מנומסים לחברים. מדובר באוטיסטים צעירים ישראלים, רון, זוהר ועמית, שנמצאים ברמת תפקוד גבוהה. הם חיים בדירה משותפת ומצליחים לתקשר אחד עם השני בשפה משלהם, למרות שגם הם לעיתים אינם מבינים אחד את השני. הם גם חכמים מאוד (לרון יש תואר במחשבים) ומסוגלים לעבוד. אבל הם לא כמו כולם. המפגש בין השלושה יוצר סיטואציות מצחיקות ומתסכלות כאחד.

כשחוקרים ואנשי אקדמיה אומרים שלדור ה-y יש בעיה ושהצעירים התל אביבים לא מפסיקים להתלונן על הצרות שיש להם בחיים, הם כנראה לא כיוונו לקושי האמיתי אותו חווים אותם אוטיסטים. הצעירים הללו, שהם בני גילי, חיים כאילו על פלנטה אחרת. שלוש הדמויות המרכזיות בסדרה מגולמות בצורה נהדרת ואמינה ע״י שלושה שחקנים: ניב מג׳ר, נעמי לבוב ובן יוסופוביץ׳ (זאת בניגוד לסרט "העודף בשבילך" שמוצג בימים אלו בקולנוע בו השחקנים הם נון-אקטורס הלוקים באוטיזם בעצמם). גם יוצרי הסדרה דנה אדידס ויובל שפרמן, מעבירים את הסיטואציות הכל כך מסובכות הללו בצורה אנושית ומרגשת. ניכר כי הנושא מוכר להם היטב וכי הם בעלי ניסיון. הקושי להבין את הסביבה, התסכול והכאב מחוסר ההבנה, שאף משליך על האנשים הקרובים עליהם ביותר, הוא זה שמלווה את כל הדמויות בסדרה ואת האוכלוסייה האוטיסטית. כמה מאכזב זה לצאת לדייט עם בחור ולקבל ממנו הודעה שאת לא הטיפוס שלו, אבל עוד יותר מאכזב מזה יכול להיות לצאת לדייט כאשר הבחור פשוט בורח לך באמצע. כל זה קורה כי פתאום הוא גילה מי את ואיך את מתנהגת כאוטיסטית, ואם הוא היה יודע את זה מראש, הוא לא היה נפגש איתך.

כמה קשה זה להיות אח או הורה לאדם כזה. אתה פשוט חי במחשבה שאין לך שום רגע של מנוחה, שבו אינך יכול לנוח ואתה תמיד צריך לבדוק מה קורה. במקרה של זוהר, זה היה האח שהתקשר לברר מה קרה בדייט, ולמה היא נשארה בבית הקפה לבדה בערב זמן רב כל כך אחרי שהבחור אמר לה ש״הוא הולך לשירותים״. אני לא יודעת מה זה להיות אוטיסט, אבל בתור אחות לאחד כזה, אני יודעת שהחיים שלי הם שונים מאלו שגדלו במשפחות שבהם כולם רגילים. הקושי בניסיון לדובב אדם שלא מסוגל לתקשר איתך כמו אחרים, והרצון להבין אותו, מוציא ממך אנרגיות שאי אפשר לתאר. הסדרה הזו היא חובה לכל מי שרוצה לדעת איך לקבל את האחר, וגם ללמוד כמה שיעורים על פרופורציות בחיים.