"פילדלפיה זורחת": ביקורת פרקי פתיחה העונה ה-13

It's Always Sunny in Philadelphia Series Review

ליטן לשינר על ""פילדלפיה זורחת": ביקורת פרקי פתיחה העונה ה-13":
"גם בעונה ה-13 לא נגמרים לסדרה הרעיונות"

שתף/י

משחק רוב מקאלהניי גלן הוורטון צ'ארלי דיי קייטלין אולסון דני דה ויטו

קומדיה

ביקורת סדרה ל"פילדלפיה זורחת": ביקורת פרקי פתיחה העונה ה-13 מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"מפתיעה ורלוונטית"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8/10

מדד פופולריות

4.5/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"פילדלפיה זורחת" חוזרת אלינו סוף סוף לאחר הפסקה של שנה וחצי עם פרק שהשאיר אותנו מלאים בשאלות, שלא לדבר על העובדה שבמשך השנה וחצי האלה עבד הצוות קשה מאוד כדי לגרום לנו להאמין שיש סיכוי שהחבורה לא תהיה שלמה בעונה ה-13. למזלנו הפרק הראשון של העונה עונה על השאלה של מה יהיה עם דניס (גלן הוורטון) שעזב בסוף העונה הקודמת למצוא את בנו שהשאיר בדקוטה הצפונית, לעצלנים מביניכם - אנחנו נקבל הרבה ממנו בעונה הזו. זה העניין עם "פילדלפיה זורחת", אין יותר מדי התרחשות או עלילה מתוחכמת, הרבה מהפעמים הם יעסקו בנושאים שנועים במחלוקת בדרך הטובה ביותר, אם כי בעקבות היעלמותו של דניס היה נראה כי הפעם זה עומד להיות שונה. לקאסט הצטרפה מינדי קלינג ("המשרד") שאולי התכנון המקורי היה שתהיה שחקנית חיזוק, המחליפה של דניס, אבל בפועל לא באמת תרמה משהו,. שלא תבינו לא נכון מינדי קורעת מצחוק בעיני, פשוט היא לא משתלבת בחבורה, בהומור שלה ולא באמת יכולה להביא לידי ביטוי את היכולות הקומיות שלה.

קלינג היא סינדי, המנהלת החדשה של הבר, והתכנון שלה הוא להפיל את הבר ממול כדי להחזיר את פאדי לגדולתו או כשם הפרק "Make paddy's great again" עם קריצה למשפט המוכר מהקמפיין של טראמפ. אבל לפני שהיא מתחילה בתכנית, הדברים כמובן מתחילים להשתבש. דעתו של צ'ארלי (צ'ארלי דיי) מוסחת על ידי שיחות בלתי פוסקות מהמלצרית, מאק (רוב מסלהני), שהספיק להתחטב בין העונות רוצה להשתמש בגופו החדש בכל דרך אפשרית אבל לאף אחד לא באמת אכפת, די ( קייטלין אולסון) כמובן נשאבת לתוך הבלאגן וחוטפת קריאות "ציפור" קלאסיות ודני דה-ויטו הוא פשוט… טוב… דני דה ויטו. בשלב הזה סינדי עדיין מצליחה להשתלט על החבורה עד שדניס חוזר, בערך. מאק מרגיש את הצורך למלא את החור בצורת דניס שנוצר לו בלב, מילולית. לשם כך הוא קונה באינטרנט בובת מין בדמותו של דניס שתארח לו חברה ותהווה את הפתח לבדיחות הגדולות של הפרק. מהר מאוד הבובה מתחילה "לדבר" לחבורה, מה שמוכיח שאף על פי שדניס לא נמצא, החבורה והסדרה זקוקה לרעיון של "דניס" כדי לתפקד, לאו דווקא כי הוא הכוכב אלא כי הוא המפתח לגאונות של הסדרה. הוא מתניע את השאר.

אנחנו מכירים את הדמויות האלה. ראינו אותן מענות זו את זו ואת כל מי שסביבן כל כך הרבה זמן, עד שהתכנית יכולה להחליף את דניס באמצעות בובת מין בפרק הבכורה של העונה החדשה ולמרות הכול לא נרגיש יותר מדי בהבדל. הדמויות יכולות לתקשר עם הבובה באמצעות אינטראקציות שקטות על סמך דברים שדניס כנראה היה אומר ואנחנו עדיין יכולים לראות את זה, לשבת לאחור ולומר "אווו זה דניס קלאסי." ובכל זאת, למרות שהיא דבקה בנוסחה הקבועה, "פילדלפיה זורחת" נשארת כהרגלה מפתיעה ורלוונטית, עם אותה תבנית שחוזרת על עצמה אבל עובדת כל פעם מחדש ועם דמויות שהשתנו אבל לא התפתחו באופן דרסטי. היא עושה את זה באופן שאף קומדיה בשנים האחרונות לא מצליחה לעשות. היא מעלה על סדר היום נושאים חשובים כמו מגדר וגזענות עם בדיחות שלא היו עובדות בשום מקום אחר. "סאני" חזרה, גדולה מתמיד ואין מאושרת ממני לדווח על כך.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י