משפחה מודרנית: ביקורת עונת הסיום''

Modern Family 11 Series Review

אלעד שלו על "משפחה מודרנית: ביקורת עונת הסיום''":
"פעם מקורי וחתרני, כעת נדוש ושמרני"

שתף/י

משחק אד אוניל סופיה ורגרה ג'ולי באוון טיי בורל ג'סי טיילר פרגוסון אריק סטונסטריט

קומדיה

ביקורת סדרה למשפחה מודרנית: ביקורת עונת הסיום'' מאת אלעד שלו | עורך ראשי

ציון המבקר

"מעבר לשיא"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.8/10

מדד פופולריות

3.3/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

בספטמבר 2009 הגיחה לחיינו משפחת פריצ'ט שסימנה משפחה חדשה על המסך. הטרוגנית יותר, עם זוג גייז בתפקידים ראשיים, מערכת יחסים בין קולומביאנית יפהפייה (סופיה ורגרה) לאיל ארונות מזדקן (אד אוניל, "נשואים פלוס"), ועם השנים גם תינוקת וייטנאמית מאומצת שהצטרפה למשפחה הגאה. במשך מספר שנים זה עבד בצורה יוצאת דופן – היוצרים כריסטופר לויד ("פרייז'ר") וסטיבן לויתן הצליחו לאזן בין הומור המבוסס על קומדיה של טעויות, דמויות אנושיות שניתן להזדהות איתן וז'אנר המוקומנטרי שהיה בשיאו עם סדרות כמו "המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף". השבוע לאחר 11 עונות ושנים בהן בני המשפחה התבגרו לנגד עינינו שודר פרק הסיום, ולאור הצפייה בו ובעונות האחרונות, ניתן להגיד שהיה ניתן לחתוך גם כמה שנים קודם לכן. עם הזמן, מה שהיה מקורי ב"משפחה מודרנית" הפך לנדוש. המשפחה כבר לא הייתה מודרנית בכלל, הדמויות חזרו על האפיונים המקוריים שלהן וערכי המשפחה השמרניים של הטלוויזיה האמריקאית הקלאסית שלטו ביד רמה. ההומור שהיה מתוחכם, מהיר ועדכני, נהיה מוכר לעייפה, כשהקומדיה של טעויות מיצתה את עצמה והעלילה נהייתה צפויה וסכרינית מדי. השימוש בז'אנר המוקומנטרי בו הדמויות מדברות אל מצלמה הפך לחסר רציונליות, לא מקורי והפסיק לתרום לסדרה או להיות בעל הצדקה עלילתית כלשהי.

אולם עדיין מדי פרק היו מספר רגעי LOL (צחוק בקול) שהצדיקו את הצפייה בו, והיה משהו בכוונות הטובות והאנושיות של הדמויות שהיה הכרחי בעידן בו הטלוויזיה נהייתה יותר אלימה ועם דמויות יותר שנויות במחלוקת מוסרית (כולל קומדיות דוגמת "בארי" או "ויפ"). יש משהו מנחם בלצפות בלוק הקטן הופך לבחור מעצבן, בלילי התינוקת מתבגרת לנגד עינינו ובהיילי ואלכס מפתחות קריירות וחיים משל עצמן. בעידן בו סדרות רבות לא מחזיקות לאורך זמן, 11 העונות של "משפחה מודרנית" אפשרו לנו כמו בסדרות של פעם לגדול לצד הדמויות, להזדהות עמן ולהרגיש אותן כסוג של משפחה אלטרנטיבית ביקום מקביל. עונת הסיום הביאה את קווי העלילה לסיום נח מדי כאשר כל הדמויות מחליטות בדיוק באותו זמן שאחרי 11 שנים הגיע הזמן לעזוב את לוס אנג'לס להרפתקה חדשה. ג'יי וגלוריה עם הילד ג'ו לטיול בקולומביה, מני לטיול ברחבי העולם, אלכס למשרה בשוויץ עם הפרופסור/מאהב שלה, מיטשל וקמרון עם בתם לילי והתינוק המאומץ הטרי לבית חדש בעקבות משרת אימון נחשקת בה זכה מיטשל, קלייר וג'יי לטיול קרוואן ברחבי ארה"ב והיילי דילן והתינוקות לדירה חדשה.

יש משהו נח מדי בכתיבה המאולצת הזו שכבר לא מתאים ל-2020 וזה ניכר בפיתרון הקל של פרק הסיום שהביא בו זמנית לפרידה של כל בני המשפחה והסכריניות המאולצת ניכרה בו ביתר שאת (כמה אפשר להתחבק, לא שמעתם על קורונה?). "משפחה מודרנית" כבר לא הייתה באמת מודרנית והיוותה נציג של הטלוויזיה של פעם על מסכינו שלא הצליח לחדש את עצמו. ועדיין, אם המשכתי לצפות בסדרה במשך 11 שנה, כנראה שמשהו עבד בה והתזמון הקומי של השחקנים יחד עם הכתיבה השנונה סיפקו לה רגעי חסד גם בעונות פחות מוצלחות, כאשר העונות הראשונות שלה מיצבו את הסדרה כקול בולט בטלוויזיה האמריקאית הקומית של העשור האחרון. היו שלום משפחת פריצ'ט/דנפי ונתראה בפרק האיחוד.

אלעד שלו | עורך ראשי

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י