שלום אורח/ת
התחבר/י או הירשם/י
חפש סרט
כתבו ביקורת
ונסדיי: ביקורת עונה שנייה, חלק ב'
Wednesday Series Review
יעל מאורר אליאב על "ונסדיי: ביקורת עונה שנייה, חלק ב'":
"שילוב מנצח של אימה וקומדיה שנונה על זהות, משפחה וחברות"
"שילוב מנצח של אימה וקומדיה שנונה על זהות, משפחה וחברות"
משחק
ג'נה אורטגה גוונדלין כריסטי ריקי לינדהום האנטר דוהאן
פנטזיה
בראשית הייתה משפחת אדמס, פרי דמיונו של צ'רלס אדמס, שיצר בסוף שנות ה-30 קומיקס על משפחה גותית שהיא האנטיתזה לבורגנות הפרברית האמריקנית. בשנות התשעים הגיעו שני עיבודים לקולנוע בכיכובה של כריסטינה ריצ'י כילדה ונסדיי. שנים אחרי טים ברטון, במאי שידוע בחיבתו לגותיקה והשילוב שלה עם הומור פרוע וויזואליות מרשימה, ביים והפיק את העיבוד הטלוויזיוני לנטפליקס שכתבו אלפרד גוף ומיילס מילר, השותפים גם להפקת הסדרה.
העיבוד הנוכחי שם במרכז את ונסדיי (ג'נה אורטגה, "צעקה"),בתם של גומז (לואיס גוזמן, "מגנוליה") ומורטישה (קת'רין זיטה- ג'ונס, "אושן 12"), ואחות לפאגסלי (אייזק אורדונז). ונסדיי היא גם המספרת של הסדרה, והמוקד הרגשי שלה. היא מגיעה לפנימייה בסגנון הארי פוטר, בשם "נברמור", על שם השורה הנודעת משירו של אדגר אלן פו, "העורב". בית הספר הוא מקום מפגש ומפלט לכל מי שאינו "נורמי", כלומר לנערים ונערות בעלי כוחות מיוחדים - שנעים משליטה בחרקים מעופפים, אנשי ונשות זאב בהתהוות, הפיכת אנשים לאבן ושליטה באש.
חיבתו של ברטון למשחקי מילים שנונים ובדיחות מקבריות, מופיעה כאן כמעט בכל שורה. ונסדיי מקבלת את מיטב השורות. "לא נהניתי כך מיחסי אם ובן מאז "פסיכו", אומרת ונסדיי בלקוניות האופיינית לה מול מופע אימים של אם ובן מפלצתיים. הסדרה עוסקת ביחסי משפחה לא פשוטים על כל המשתמע מכך. יחסיה של ונסדיי עם האם הדומיננטית שלה, ובמקביל יחסיה של האם עם הסבתא (ג'ואנה לאמלי, "פשוט נהדרת"), עומדים במרכז הסדרה. כך, ונסדיי והסבתא הן "עורבות" בעוד האם היא "יונה", דרך ציורית לתאר את אופיין השונה. בעוד האם היא פרודיה על הגיבורה הרומנטית המתייסרת, הסבתא והנכדה הן ציניות וחדות לשון.
ונסדיי, שכל גאוותה היא על היותה ייחודית, עצמאית ולא זקוקה לאף אחד, עוברת במהלך הסדרה שינוי דרך חברתה לחדר, אניד (ג'וי סאנדיי), אשת הזאב המאחרת "לפרוח" כלומר "להזדאב". שתי הנערות חולקות מרחב המחולק לשניים. ונסדיי, האלרגית לצבע מחלקת את החדר לשניים באמצעות קריעת הבד הצבעוני ששמה אניד על החלון. בסצנות חוזרות בסדרה, עומדות שתי הנערות מצדדים שונים של אותו קו דמיוני המפריד ביניהן. אבל האם הן באמת שונות כל כך? פרק 6, אחד הפרקים המוצלחים בעונה, אם לא הטוב שבהם, עוסק בדיוק בנושא הזה בדרך מקורית ויפה במיוחד ומפגין את כישורי המשחק של אורטגה וסאנדיי בצורה מושלמת.
"ונסדיי" היא סדרה רבת פיתולים עלילתיים, רצופת רפרנסים ומחוות לסדרות וסרטים רבים, ומרובת דמויות וסיפורי עבר מורכבים שצצים אל פני השטח. העיקרי שבהם הוא כמובן אדגר אלן פו, החביב על ברטון, ובעיקר הסיפור הקצר "הלב המספר" ((The Tel l Tale Heart, שמופיע כאן גם כשם של בית קפה, וכחלק מהעלילה שבה מופיע לב מתקתק בתפקיד מרכזי. הפרק האחרון נפתח בציטוט של אחד מגדולי הסופרים האמריקנים, וויליאם פוקנר, שספריו מתארים את הדרום האמריקני כאתר גותי במיוחד: "העבר לא מת אף פעם. הוא אפילו לא העבר".
העיסוק בשדי העבר שרודפים את ההווה הוא תמצית הז'אנר הגותי. תפקידה של ונסדיי, כפי שהיא אומרת בקליף-האנגר המסיים את העונה הנוכחית, הוא "להוציא מהקבר כל שקר או הטעייה, או למות בניסיון". ונסדיי מוסיפה שזה "נשמע כמו חופשה מושלמת". הציטוט הזה מסכם את רוח הסדרה, שבה הוצאת דברים מהקבר היא לא רק מטאפורה וחופשה מושלמת משמעותה רדיפה אחרי רוצח סדרתי.
ונסדיי ניחנה בראיית העבר והנולד והחזונות שלה מובילים אותה לחקור מעשי רצח ואף, בתחילת החלק הראשון של העונה השנייה, להעניש רוצח סדרתי בצורה יצירתית. בעונה השנייה נוספו כוכבים כמו סטיב בושמי ("ברטון פינק") בתפקיד המנהל החדש של בית הספר, גוונדלין כריסטי ("משחקי הכס"), בתפקיד המנהלת הקודמת, שמתה ושבה לסדרה כרוח רפאים והמנטורית של ונסדיי, בילי פייפר ("דוקטור הו") בתפקיד המורה למוזיקה, וגם כריסטינה ריצ'י, ונסדיי מהסרטים משנות ה-90, כדמות אחרת.
למשפחת אדמס יש בן לוויה/משרת שנקרא "הדבר" (ויקטור דורבנטו), יד כרותה המתנהלת כיחידה עצמאית. בעיבוד הנוכחי, התפקיד שלו גדל. היד הכרותה פותחת כל פרק בנקישת אצבעות, שהיא סימן ההיכר של המשפחה. סיפור המקור שלו מקבל הסבר בפינאלה של העונה השנייה. ברטון משחק עם הרעיון של איברים כרותים כחלק מגוף שלם בצורה מתוחכמת. כך יש סצנה מצחיקה וחכמה כאחת בה איברים נפרדים מהגוף (אוזניים, עיניים, רגל), משתתפים בקבוצת תמיכה שנקראת Some of your parts , חלק מהחלקים שלך, משחק מילים על Sum of your parts, סכום כל חלקיך. האיברים הנפרדים לומדים שהם מספיק טובים בזכות עצמם, במעין פרודיה על טיפולים קבוצתיים, אך גם אמירה על תחושת נפרדות וניכור.
ונסדיי - ביקורת גולשים / תגובות
צפיתם בסדרה? ספרו לנו מה חשבתם!
הוסף/י ביקורת!
שם: לוטם אהרה פשקסגיל: 1725/12/2025 12:46:17
7/10
סדרה מצויינת שלא מתאימה לכל אחד. על פניו היא סדרה מאוד טובה (בעיקר העונה הראשונה), שמעניקה גוון קצת עמוק יותר לדמותה של ונסדיי אדמס (ג''נה אורטגה (היא אנטישמית למרבה הצער)) מאשר בעבר והופכת אותה מקלישאה של ילדה גותית מוגזמת לבלשית צעירה שהיא גם גותית מוגזמת. כאשר היא מנסה לפתור תעלומות ענקיות של הדבר האהוב עליה (רצח) בבית ספרה החדש ליצורים ומנודים (זה לא שם בית הספר). העונה הראשונה הצליחה בענק משחרר, בעוד שבעונה השנייה קצת ניסתה באופן מאולץ לשחזר את הצלחת העונה השנייה (אבל זה רק עניין של טעם אישי). בכל אופן, זו סדרה מצויינת שלא מתאימה לכולם וזה כולל אותי מסיבה אחת קטנה ופשוטה: "ונסדיי" זו פשוט סדרה מפחידה מדי!!! בעיקר העונה השנייה! למרות שזה מה שצופי "ונסדיי" רוצים, פחד וצמרמורות בכל הגוף. אך לא כולם אוהבים לפחד, אני לא אוהבת לפחד. זה לא עושה לי את זה. הצלחתי לסיים בבטחה את העונה הראשונה, אך עצרתי את העונה השנייה באמצע מהסיבה הפשוטה שהיא פשוט מפחידה מדי (לדעתי)!!!
שם: טברייניתגיל: 1811/08/2023 14:29:57
10/10
אחת מהסדרות שהכי נצפו ובצדק. סדרה מצוינת.
שם: יניבגיל: 4726/07/2023 16:38:26
10/10
חותם על דברי המבקר. סדרה נהדרת, מאוד נהניתי.
קישורים
ונסדיי (עמוד סדרה)ביקורות נוספות של סדרות פנטזיה
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות