המתים המהלכים: עונה 5, פרק 15 ביקורת סדרה

Name: ביקורת סדרה :: המתים המהלכים: עונה 5, פרק 15
Item: המתים המהלכים 5
Rating: 3
Author: ישראל גת

The Walking Dead Series Review

ישראל גת על "המתים המהלכים: עונה 5, פרק 15":

הפרק החלש והלא עקבי ביותר בעונה החמישית

ביקורת סדרה להמתים המהלכים: עונה 5, פרק 15 מאת ישראל גת | מבקר טלוויזיה

אימהמשחק: אנדרו לינקולן, נורמן רידוס, סטיב יון, לורה כהןיוצרים: פרנק דרבונט

דירוג הגולשים

כבר ראיתם? העבירו את העכבר ודרגו!

30 כבר הצביעו! • עכשיו תורכם.ן

8.6/10

מדד פופולריות

.0%

3.1/10

איך תצפו

60.0% בבינג'

20.0% פרק/שניים בשבוע

20.0% לא אצפה

איך תצפו? 13 כבר הצביעו • לחצו והשפיעו!

מבקר מול קהל

7.0המבקר

8.2הגולשים

הגולשים נלהבים יותר מהמבקר.

טוב, אנחנו צריכים לדבר עם תסריטאי "המתים" סקוט גימפל: שמע סקוט, אתה חייב להבין, דווקא העונה הזו ממש מצאה חן בעינינו עד עכשיו, אז למה לקלקל? שני פרקים רצופים עם עומס מטורף של דמויות, מידע ואירועים שפשוט לא עניינו אותנו, למה? ולמה לקחת את הדמות הראשית, הדמות הכי טובה והכי אהובה בסדרה שלך, ולכתוב אותה הפוך לגמרי מכל מה שבנית אותה עד עכשיו, פרק אחד לפני סיום העונה החמישית? אז עכשיו ריק נהיה שיין? מכיוון שהשיחה הזו לא תתקיים כנראה בקרוב, בואו נדבר על כמה שהפרק הזה היה לא טוב.בפרק היו המון אירועים קטנים שלא עניינו אותי ולא אכפת לי איך הם יתפתחו, ועוד סיפור אחד מרכזי שהיה מצד אחד לגמרי צפוי וקלישאתי ומצד שני שבר לגמרי את דמות הגיבור שלנו, אני אגיע לזה עוד מעט. מה איכפת לי שסשה משוגעת? מה איכפת לי שהיא סובלת מ PTSD? כלומר, אולי היה יכול להיות לי איכפת אם לא היו דוחפים לי את זה לגרון כבר ארבעה פרקים רצוף. מה איכפת לי שמישון לא מצליחה לישון? (משחק מילים לא מכוון), וזה מרגיז במיוחד כי מישון היא אחת הדמויות הכי מגניבות וכיפיות בסדרה. אני מבין מידה מסויימת של הסתגלות אחרי שחיית חיים של השרדות בשנתיים האחרונות, אבל אחרי שהגעת אל מקום מבטחים, החלום של כל ניצול אפוקליפסת זומבים, הגיע הזמן להתחיל להיזכר שאת בעצם בנאדם נורמלי והחיים ביערות, הם העולם שהשתגע.

מה אכפת לי שקארל נדלק על איניד? אוקי, ברור שאני מחבב את קארל וברור שמתישהו יהיה צורך לפתח לו קו עלילה של רומן כלשהו עם מישהי פחות או יותר בגילו, כי ככה העולם אמור להמשיך להתקיים. אבל איניד? היא לא מעניינת, והיא "מקולקלת" מדי, אין שום סיבה שקארל לא יתאהב או יתחיל מערכת יחסים עם דמות "נורמלית" יחסית, ולא עם איניד המעורערת/מפחידה. מה אכפת לי האבל של דיאנה ורג'? אני לא מכיר אותם מספיק, אני עוד לא מחבב אותם. הם ידעו שאיידן הוא לא בדיוק המנהיג שאפשר לסמוך עליו, המוות שלו היה כמעט צפוי ואנחנו, שראינו את דרך הפעולה שלהם בשטח, מתקשים להזדהות עם הכאב. קצת איכפת לי שגילינו הפעם שמי שגנב את האקדח של ריק מתוך הבלנדר היה ניקולס ולא איניד כמו שחשדנו קודם, ובהחלט איכפת לי שראינו את דאריל וארון, להצצה קצרה, עם עוד זומבים שחרוטה להם האות W על המצח. כל פרק שדאריל מופיע בו לא יכול להיות לגמרי גרוע, אבל אני צריך מינון יותר גבוה של דאריל.

והגענו למנה העיקרית של הפרק: המשולש ריק-פיט-ג'סי. אז ג'סי הפכה במחי החלטה תסריטאית אחת מהמילפית החייכנית והמפלרטטת של שני הפרקים הקודמים, לפרוטוטייפ של קורבן האלימות המשפחתית שראינו השבוע. התסריטאים הלכו לפיתרון הקל של להפוך את פיט למתעלל ואת ג'סי לקורבן ולא להיפך.כאילו ששני אלה לא היו בורות עלילה מספיק גדולים, עכשיו החליטו התסריטאים לשבור את הדמות של ריק לחלוטין, להפוך אותו ב-180 מעלות. ריק, שבעונה הראשונה או השניה הצהיר שהוא לא הורג את החיים, ריק, שהיה המנהיג השקול והאחראי של הניצולים שלנו לאורך 5 עונות, ריק, שרק בשבוע שעבר נראה המום מעצם הרעיון שקרול מעלה שהוא צריך להרוג את פיט. פתאום ריק עושה השבוע את מה שהוא לא עשה במשך כל אפוקליפסת הזומבים עד היום ונותן ליצרים שלו להוביל אותו.שני פרקים בלבד מאז שריק מאזכר את תיאוריית החלונות השבורים - "אם אתה שומר על החלונות, אתה שומר על החברה" - הוא זורק את פיט דרך חלון הבית שלו ישר אל הרחוב ומאיים על כל המבנה החברתי של אלכסנדריה. כבר ראינו במהלך הסדרה את ריק מאבד את הקשר עם המציאות, שלא לומר מאבד את שפיותו, גם אם באופן זמני, כשהוא היה תחת השפעת המוות של לורי. מן הסתם, בתנאי לחץ התפרקות כזו יכולה לקרות לכל אחד, אפילו לריק גריימס, אבל מה שראינו השבוע מריק פשוט לא מבוסס מספיק במציאות של הסדרה כדי שנסלח ליוצרים על המעידה.

ישראל גת | מבקר טלוויזיה