זוכרים את הסרט המקסים "ביג" שביימה פני מרשל בשנת 1988, על ילד המבקש ממכונת משאלות בפארק שעשועים להיות בוגר ומתעורר בבוקר כאשר הוא בתוך גוף של בחור בשנות העשרים לחייו? טום הנקס היה מועמד לאוסקר הראשון שלו על התפקיד בסרט שמאז הפך לקלאסיקה לכל המשפחה.
"שהאזאם" אפילו עורך מחווה מבדרת במיוחד לאותו סרט ולסצנה הכי מוכרת ממנו. לכן לא מפתיע, שהסרט החדש מאולפני וורנר את DC הוא יותר קומדיה קלילה, מצחיקה לעיתים קרובות, נטולת יומרה ולחלוטין הנמצאת על קרקע בטוחה כאשר היא מודעת לעצמה לחלוטין.אז בואו נחזור לרגע ל"ביג". עכשיו דמיינו את אותו ילד מתעורר לא רק כאדם בוגר אלא כאדם בוגר עם כוחות של גיבור על וקבלו את "שהאזאם". זאקרי לוי (שני סרטי ת'ור הראשונים) נכנס לחליפה המוזרה והקצת ילדותית של "שהאזאם" ומגלם את גיבור העל שאולי נראה בוגר, אבל עדיין מתנהג כמו ילד בן 14. באופן מפתיע מדובר באחת מדמויות הקומיקס הראשונות של חברת DC. חוברת הקומיקס הראשונה של "שהאזאם" פורסמה בשנת 1939 ואויביו היו נאצים, ביניהם גם היטלר. הדמות אף פעם לא איבדה מחשיבותה בעולם של DC ולכן זה לא מפתיע שאולפני וורנר בחרו לייצר אדפטציה קולנועית שתמשיך את האופי הקליל יחסית של הסרטים הקודמים "אקוומן" ו"וונדר-וומן". יש לציין שהם מצליחים לספק את הסחורה במלואה.
פרסומת
הבחירה בבמאי סרטי האימה עכשוויים, דיוויד פ. סנדברג (כיבוי אורות, אנאבל 2) עוררה בי חשש, אבל התוצאה לא מפסיקה להעלות חיוך על השפתיים ואף גורמת לפרצי צחוק מדי פעם. התחושה היא שלא צופים בסרט שנוצר בשנת 2019 אלא בקלאסיקה משפחתית טובת לב משנות השמונים. יש משהו כל כך תמים באופן לא שגרתי ב"שהאזאם" ובדרך שבה הוא מוגש לצופה. סנדברג הצליח ליצור איזון בין הדרמה האישית שעוברת על הגיבורים, סצנות הפעולה וההומור. הוא מצליח לעשות זאת על אף הנושאים שצפים בסרט כמו יתמות מהורים, נכות, בריונות במוסדות חינוך ואימוץ. העובדה שמדובר בסרט קומיקס מסחרי לכל המשפחה ועדיין לא להרגיש כמו מוצר מתוך פס יצור משומן של אולפן גדול, הוא הישג בפני עצמו.הסרט נשען כמובן על פנטסיה של כל בן או בת אנוש על פני הפלנטה: להרגיש כמו או להיות בעל כוחות של גיבור/ת-על. מי שיגשים את החלום הפרוע הזה הוא בילי באטסון (אשר אנג'ל), נער-אומנה בן 14 בעל חוכמת רחוב והיסטוריה מורכבת של הזנחה. בילי מחפש אחרי אמו ובורח שוב פעם ממשפחת אומנה. הוא נמצא על ידי הרשויות ואלו מביאים אותו לבית משפחת אומנה חדש שבו הוא פוגש את פרדי פרידמן (ג'ק דילן גרייזר), ילד אומנה עם נכות שמעריץ גיבורי על. כאשר בילי נבחר על ידי מכשף זקן כיורש לכוחותיו הוא זוכה לגוף שרירי חדש ולכוחות על כמו של סופרמן, בכל פעם שהוא אומר את המילה – שהאזאם! –פרדי הופך למדריך של גיבור העל החדש ומגשים את הפנטסיה הפרועה שלו דרך הכוחות החדשים של בילי.
התוצאה היא סרט קומיקס קליל ומבדר המיועד לכל המשפחה, אבל לפני בני הנוער של תקופתנו, הסרט הזה כנראה ישמח במיוחד את מי שגדל בשנות השמונים ומתגעגע לסרטים התמימים מאותה תקופה. הדמויות לבושות כאילו הם נמצאות בשנות השמונים, התפאורה מזכירה בתים וקניונים משנות השמונים, אפילו היריד שבו מתרחש הסרט מזכיר את שנות השמונים. "שהאזאם" הוא חגיגת שנות שמונים אמיתית במהות התוכן וגם במראה שלו. זה מה שהופך אותו לכך חריג לטובה בכל היקום של DC ומארוול יחדיו.
העלילה לא הרשימה אותי במיוחד והנבל היה מהגרועים שראיתי. דווקא דיסי הם אלה שמביאים נבלים ראויים והפעם הם אכזבו בנבל שלהם. ילד שבחר לעבור לצד האפל רק מכיוון שהוא לא היה ראוי מספיק, זה די טיפשי. הסרט משעשע והמשחק בסדר, אהבתי את השימוש בשיר "Don''t stop me now" של קווין ברגע מתאים. 7/10
שם:רוזגיל:3123/08/2019 23:57:36
9/10
סרט מרתק, נהננו מאוד לצפות בו, משלב מדע בדיוני, קומדיה, אקשן ודרמה