שמי חצות | ביקורת סרט

תמונת כתביעל מאורר על "

שמי חצות

" - "דרמת מד"ב על הכמיהה לקשר אנושי שלא מצליחה לסחוף ולרגש"
The Midnight Sky
ביקורת

שמי חצות | The Midnight Sky

מאת יעל מאורר | כתבת סדרות ז'אנר מדע בדיוני שחקנים ג'ורג' קלוני, פליסיטי ג'ונס, קייל צ'נדלר | במאי/ת: ג'ורג' קלוני
ציון המבקר
"לא ממריא"
דירוג הגולשים
אין עדיין הצבעות לסרט זה
/10
"שמי חצות", סרטו של ג'ורג' קלוני שביים ומככב בו, מתחיל בתמונה של תחנת מחקר מטאורולוגי שוממת בשנת 2049 לאחר ה"אירוע" שהסרט לא מראה לנו מהו או כיצד קרה. קלוני משתמש בתבנית המוכרת הזאת כדי לספר שני סיפורים מקבילים ושוזר בהם גם פלאשבקים לעברו של גיבור הסרט המגולם על ידו - מדען צעיר המגלה כוכב שאולי מתאים להתיישבות אנושית. העלילות המקבילות בסרט עוקבות אחר צוות החללית שנשלח לחקור את הכוכב, ואחר המדען שנשאר על כדור הארץ, בתחנת מחקר באנטרקטיקה, לאחר פינויה. תחנת המחקר דומה בעיצובה לחללית וכך רומז הסרט על ההקבלה בין שני המיקומים: הישימון הארקטי והחלל האינסופי ,שבשניהם מתרחשת דרמת הישרדות.מתחילת הסרט ברור לנו שזהו סיפור אזהרה: ראו כיצד בני האדם יביאו לבסוף להרס כדור הארץ. הסצנות בסרט בהן רואים את תוצאות ההרס הזה מרשימות טכנית, כמו גם סצנות החלל והחללית המעוצבות בכישרון. עם זאת, דומה שלבו של הסרט הזה , ומה שאמור להביא להזדהות רגשית עמוקה אצל הצופים, הוא דווקא סיפורו האישי של המדען: בודד, חולה במחלה סופנית, ורדוף על ידי זיכרונות העבר שלו. הסרט עוסק בקשרים משפחתיים ומתמקד בקשרי אבות ובנות בדרכים שונות הנפגשות לבסוף בטוויסט די צפוי.
הדבר בולט בתיאור היחסים בין אנשי הצוות בחללית, המהווה מעין משפחה הכוללת זוג הורים לעתיד, גבר שחור ואישה לבנה, בחורה שחורה צעירה, שהיא בת חלופית לאחת הדמויות, ואב המנותק ממשפחתו. אנשי הצוות מנסים להתגבר על הבדידות בהקרנת סצנות וירטואליות של משפחתם וחבריהם, שבהן הם מנסים להשתלב, והדבר אך מדגיש את הבדידות שלהם ואת הצורך העז בקשר אמיתי ולא בחלופה הווירטואלית שלו. הדבר בא לידי ביטוי בסצנה בה יד וירטואלית מנסה לפגוש יד אמיתית ובאותו רגע של מגע, מתנתק הקשר. גם הסיפור המקביל על המדען עוסק בתקשורת, קשר ואי היכולת לקיים קשרים משמעותיים. לכל אורכו, עוסק הסרט בניתוק תקשורת ממשי וסמלי ובניסיון לחדש אותה.שני הסיפורים המקבילים דינם בסופו של דבר להיפגש. ברגע קולנועי יפה מדגים קלוני את הקשר בין המסע בחלל למסעו של הגיבור על פני כדור הארץ בצורה ויזואלית. הקשר מודגם בדיזולב: שתי תמונות הנטמעות אחת בשנייה של שני החללים המרכזיים בסרט, הישימון הארקטי והחלל החיצון. אפשר לזהות כאן מחווה לדיזולב האלמותי בסרטו של סנטלי קובריק "אודיסיאה בחלל" שבו עצם הנזרקת לחלל בשחר ימי האדם הופכת לחללית בעתיד המדומיין של הסרט. לעומת העולם הגברי במובהק של קובריק, מציג קלוני דינמיקה משפחתית בשני הסיפורים המקבילים בעלילה. אם אצל קובריק, דווקא מחשב העל הוא הדמות ה"אנושית" ביותר בסרט, הרי אצל קלוני, הכמיהה לקשר זוגי ומשפחתי היא הנושא המרכזי. "שמי חצות" חוקר כיצד התודעה של גיבור הסרט מנסה למלא את הריק, את החלל הפנימי, בתוכן ומשמעות.הסרט הארוך והאיטי אינו מצליח לשמר לכל אורכו את המתח הסיפורי או ליצור דמויות להזדהות עימן. עיצוב הדמויות והיחסים בחללית לא מספק את ההזדהות הרגשית שהסרט מכוון לה. הדמויות נדמות סטריאוטיפיות, מעין ייצוג פוליטיקלי-קורקט ברוח התקופה של גילים, זהויות אתניות, וניסיון להראות דינמיקה בין המינים בסיטואציה קיצונית. הניסיון הזה כולל בדיחות על כושרן הפיזי של נשים מול גברים, שאולי אין לו משמעות בחלל, ובהצגת משחק קלפים סמלי בין בני זוג, שבו הגבר הוא העילוי המתמטי המנוצח שוב ושוב על ידי האינטואיציה הנשית של בת זוגו. גם הניסיון לייצר סצנות רבות רגש לא עולה יפה. אולי כי קשה להתחבר לדמויות כה צפויות. הצופה אמור להזדהות עם גורלן של הדמויות הללו כמייצגות עתיד אפשרי של האנושות, ולכן זהו פגם מרכזי בסרט.לעומתן, דמותו המיוסרת של המדען מעוצבת בצורה יותר משכנעת. אם כי נשאלת השאלה כיצד אדם במצבו הרפואי הקשה מסוגל לשרוד בתנאים כה קשים ובמאמצים פיזיים שהיו מכריעים אנשים צעירים ובריאים ממנו. אולי כי דווקא הוא, החולה הסופני, יהיה השורד היחיד על כדור הארץ, דבר שנאמר לו במפורש בתחילת הסרט, ומאותת לצופים שזהו סיפור על סוף, תרתי משמע. כהקבלה מטאפורית בין מצבו הקשה של הגיבור לבין מצב כדור הארץ זה אולי עובד. ברמת האמינות של הסיפור קצת פחות."שמי חצות" לא מצליח במשימה שלקח לעצמו: לספר סיפור שהוא מחד משל על גורל האנושות, הגורמת במו ידיה לחורבן כדור הארץ, לצד סיפור אישי נוגע ללב על אובדן משמעות וקשר אנושי. בצפייה בסרט לא נוצרת הזדהות רגשית עם הדמויות או הבנה פילוסופית עמוקה יותר של המצב האנושי. אפילו שני הסיפורים המקבילים שנפגשים לבסוף, לא מייצרים את הקתרזיס המיוחל, הרגע בו הכול מתחבר לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו. קלוני שאב השראה מ"אודיסיאה בחלל", אך האודיסיאה של גיבוריו, בחלל ועל כדור הארץ, מותירה את הצופה מאוכזב.
שמי חצות (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט) יעל מאורר | כתבת סדרות - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
הוסף/י ביקורת!
קישורים רלוונטיים
שמי חצות - ביקורת גולשים / תגובות
רוצה להיות הראשון/נה לפרסם כאן ביקורת גולשים ?
ביקורות נוספות של סרטי מדע בדיוני
זמן Old 2021
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
Free Guy1לשחרר את גאיציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.3
La Belle Epoque2התקופה היפה בחייציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.5
Luca3לוקהציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.4
Black Widow4האלמנה השחורהציון גולשים10 / 7.7ציון מבקרים5 / 3.5
Space Jam A New Legacy5ספייס ג'אם: אגדה חדשהציון גולשים10 / 7.7ציון מבקרים5 / 3.5
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט