גן קופים ביקורת סרט

כשהייתי ילד סבתא שלי היתה לוקחת אותי לגן הקופים, אי שם במעלה העיר רמת גן. הגן נקרא על שם אותם קופים שהיו מוחזקים בכלובים והיוו אטרקציה עירונית בימים שלפני הספארי. סבתי כבר מזמן לא בחיים, הקופים הוצאו והועברו מהגן לפני שנים רבות ולי רק נותר להרהר באותם ימים שזכורים לי בצורה מטושטשת. האם אכן פגשתי קופים באותו גן? או שאולי שכנעתי את עצמי שזה מה שהיה?סרטו החדש של אבי נשר "גן קופים" המתרחש בחלקו הגדול באזור אותו גן מיתולוגי (נשר הינו יליד רמת גן), בוחן את הנושא שהוא בליבה של היצירה הקולנועית - "ההיה או חלמתי חלום". נשר שואל שאלות על אמת מול בדיה וכפי שעשה ברבים מסרטיו חוקר מיתוסים ישראלים, ובמקרה של גן הקופים את עולם הספרות הישראלי על כלל מאפייניו. הסרט מבוסס בחלקו על סיפור אמיתי שנשר גילה ונפעם ממנו והחליט להפוך אותו אולי ליצירתו האחרונה. אמיתי קריב - ששמו נדמה לי ככזה שמציין שהסופר הוא "קרוב לאמת", כלומר דמותו ומעשיו מגלים טפח ומסתירים טפחיים - (בגילומו המעולה של אדיר מילר) הוא סופר שימי תהילתו מאחוריו. הוא גר בבית גדול שבו הוא מעין מסתתר מהעולם. קריב רוצה להחזיר לעצמו את ימיו הגדולים (בהנחה שהיו לו כאלה) ואת זאת הוא מקווה להשיג בעזרת בחורה צעירה שהוא שוכר לעזור לו. סוזאנה פפיאן, התגלית הגדולה של הקולנוע והטלוויזיה בישראל לאחרונה ("סובייצקה") מפליאה בדמות העוזרת שעובר תהליך של "אילוף הסוררת", תהליך שגם במהלכו היא תלמד - כמו כל הדמויות בסרט - לשחק עם האמת ולהכפיף אותה לצרכיה שלה.כבר בתחילת הסרט מופיע קטע מבלבל משהו ממה שנדמה כסרט איטלקי משנות ה-60 או ה-70. בהמשך אף יופיע בסרט במאי איטלקי (עלא דקה הנהדר), המביים סרט בישראל. מה קשורה איטליה לגיבור הסרט? העלילה הפתלתלה תתחבר רק לקראת הסיום ותספק את רוב התשובות. לאחר צפייה שנייה בסרט אני סבור שמדובר באחד מסרטיו המורכבים של נשר ובוודאי אחד השכלתניים שבהם. עוד בסרט שני כהן כידידתו משכבר הימים של הסופר, שהוא לא מפסיק לערוג אליה ויניב ביטון כחברו של הגיבור המסתיר סוד. שתי הדמויות האלו תורמות לסרט אך בעיקר הן משמשות כמפתחות להבנת הגיבור ואינן עומדות בזכות עצמן. ערן זרחוביץ גונב את ההצגה כמבקר ספרות מושחז שדי מתעב את הגיבור ודמותו ללא ספק הושפעה מכמה וכמה מבקרי קולנוע. חשוב לזכור שנשר בעצמו עסק בביקורות קולנוע בעברו וייתכן והוא אף הכניס מעצמו בדמות המבקר שנדמה ונהנה מכל רגע שבו הוא תוקף ומלטף את מושאי ביקורתו.אם בסרטו הקודם "תמונת הניצחון" בחן נשר את מיתוס ה"טוב למות בעד ארצנו" והראה כי למטבע הסכסוך יש יותר מצד אחד, ב"גן קופים" הוא לטעמי בעיקר שואל שאלות ופחות קובע קביעות נחרצות. נשר שואל מהי האמת והאם יש אמת מוחלטת. הוא דן בנושא ההצלחה באמנות ובשאלה האם הצלחה כזו או אחרת מגדירה את האמן וכמה רחוק יהיה מוכן האמן ללכת בעבור הצלחה זו. הוא דן בצורה כואבת ופתוחה בשאלות של אובדן (הסרט נפתח בהלוויה) ושל אהבה (שעבור הגיבור היא ברוב הזמן בלתי מושגת). נדמה שנשר עסוק יותר בהרהור ופחות בתשובות. אבל מי קבע שהאמנות בכלל ואמנות הקולנוע בפרט צריכה לספק לנו תשובות?