הצפייה בסרט "בוקר טוב, לילה" היא אחת החוויות הקולנועיות המושלמות ביותר שקיימות כיום על מסך הקולנוע בישראל. השפה הקולנועית העשירה של הסרט משתלבת בצורה גאונית עם תסריט מוקפד. נוסיף לכך משחק מבריק ונושא שנכון מאד פוליטית לישראל 2004 שצמד המילים "רצח פוליטי" מתלבשות עליה כמו כפפה ליד ואנחנו מקבלים את הסרט המטלטל ביותר שיכול להיות.הבמאי מרקו בלוקיו יצר סרט אינטליגנטי הבוחן ברגישות ובאומץ רב את אחד האירועים הטראומטיים בהיסטוריה של איטליה, חטיפתו ורציחתו של ראש הממשלה לשעבר, אלדו מורו. האירוע התרחש בשנת 1978, זוג צעיר שוכר דירה חדשה במרכז העיר, דירה שתיהפך למרכז חייהם של ארבעה חברים צעירים המשתייכים לארגון הטרוריסטי, "הבריגאדות האדומות". בימים של אחרי החטיפה הצעירים מקווים שהממשלה תיכנע ותבצע מהלך פוליטי שיביא לשחרורו של מורו, אבל מהלך זה מתבושש לבוא. קיארה, הבחורה שבחבורה, מתחילה לזהות במורו את אביה המנוח, עם הזמן היא חשה ספקות והאידיאולוגיה שלה מתחילה להתפורר. האם אלימות ורצח הם הדרך הנכונה למהפכה חברתית?
פרסומת
מרקו בלוקיו הסתכן בסרטו: הוא בוחר לצפות באירוע שיצר צלקת שטרם הגלידה מנקודת מבט של האישה שבחבורת החוטפים. בעזרתה הוא מצליח לחשוף את אופיים האמיתי של הטרוריסטים, אנשים שאחראים לרצח שומרי ראשו של מורו ולחטיפתו. הוא לא מציג אותם כמפלצות אלא כבני אנוש צעירים, שהאידיאולוגיה הפוליטית שלהם היתה כל כך חזקה עד שהם אבדו כל קשר עם המציאות.מאיה סנסה המגלמת את קיארה, מוכרת לקהל הישראלי מהסרט "קסם הנעורים". הופעתה מדויקת עד הניואנס הקטן ביותר. השחקנית הצעירה מעבירה בהופעתה שלל תחושות כמו מלנכוליה הטבולה בכעס רב ועם זאת היא מצליחה לגעת בליבותיהם של הצופים באולם.
רוברטו הרליצקה הותיק כאלדו מורו, יוצר דמות אבהית המעניקה חיים לסרט. איש חזק, כן ואנושי המנסה לשרוד בעזרת כוחה של המילה הכתובה, ומגלה שכוחו האלים של האקדח הרבה יותר חזק. מדובר בתפקיד קשה מאחר והוא סגור מרבית הזמן בחדר ואנחנו לא רואים אותו, אבל ברגע שהוא מופיע על המסך, המשפטים המדויקים שנכתבו לדמותו והמבט בעיניים היודע שגורלו כבר נקבע, אומרים הכול."בוקר טוב, לילה" הוא סרט על תשוקה לאידיאולוגיה וכיצד זו מסוגלת להעביר אנשים על דעתם. על הקו הדק שמפריד בין היגיון לאבסורד, בין הרצון לשנות את העולם לאחיזת אקדח ורצח. בשנת 1978 רצח פוליטי שינה פניה של איטליה לנצח. בשנת 1995 ב 4 בנובמבר התבצע רצח פוליטי במדינה שכוחת אל ושום דבר לא השתנה. אחרי הצפייה בסרט קל מאד להבין באיזו טרגדיה נוראית אנחנו חיים.
סרט טוב. הצצה מענינת אל מאחורי הקלעים של "מהפכנים" (או שמא "סתם" טרוריסטים?), הנצמדים לתפיסות נוקשות, בלי יכולת לראות את האדם ולחמול עליו, בלי נסיון להטיל ספק בדרכם. מסתבר שאינטלקט ולהט אינם מספיקים בשביל ליצור עולם טוב יותר - צריך גם הרבה אינטליגנציה רגשית. משחק טוב, תיעוד מענין של תקופה.
שם:אמנון אלביגיל:9930/10/2004 12:31:05
9/10
מציון, הרבה מעבר לסרט תיעודי. האנרכיסטים מתוארים כנראה כפי שהם, ילדים משועממים. אלדו מורו נלחם על חייו גם כאשר הוא מגיע למסקנה (הנכונה בדיעבד) כי למעשה הכל רוצים במותו. האפיפיור מוצג במלוא עליבותו, הפרלמנט האיטלקי מוצג כאוסף של מגעילים. לכן לראות, מעורר מחשבה, האם יתכן גם כאן ? חילים כבר אנו מפקירים, במנהיגים מתנקשים ומאיימים, רק זה עוד חסר להשלמה של הארסנל.