א.ד.מטלון מפגינים איחור מאוד לא אופנתי של כמעט שלושה חודשים ומוציאים את הקומדיה המצליחה ביותר בקיץ האחרון בארה"ב דווקא בסתיו הישראלי. "השטן לובשת פראדה" הוא סרט מושלם לקיץ, כאשר המזג אוויר חם ומחפשים מקלט מבדר באולמות הקולנוע החשוכים. בכל מקרה דווקא בעונת החגים כאשר המזג אוויר מתקרר והדרמות החורפיות עומדות לכבוש את בתי הקולנוע, חברת ההפצה הישראלית משחררת את הסרט שאולי יביא למריל סטריפ את המועמדות ה-14 לאוסקר.בתחילת יולי מצאנו את עצמנו נמלטים מהחום הניו-יורקי אל קולנוע Lowes לינקולן באפר ווסט סייד. למען האמת תכננתי לראות את הסרט האחרון והכושל של לארי קלארק אבל בגלל מיעוט קוני כרטיסים בוטלה ההקרנה, וכך שלושת חברי ואני מצאנו את עצמנו צועדים אל בית הקולנוע הסמוך לצפות בסרט שהפך לשיחת היום בתפוח הגדול. למרות העלילה השחוקה למדי, "השטן לובשת פראדה" מצליח להתגבר על שלל מכשולים ולהפוך לאחד הסרטים המפתיעים ביותר של התקופה האחרונה. הסרט שעלותו היתה בסביבות ה-35 מיליון דולר הכניס רק בארה"ב ועד כתיבת שורות אלו $122,676,388, סכום שאפילו המפיקים שלו לא חלמו עליו.
פרסומת
מי אחראי להצלחה המסחררת של הסרט? האם מדובר בבמאי דיוויד פרנקל שעשה עבודה מקצועית גרידא? האם זה התסריט הבעייתי של אלין ברוש מקינה, דון רוס שמנסה גם להיות סאטירה ובאותו זמן מתחנף לעולם האופנה והדוגמנות? או אולי מדובר בכוכבת הצעירה והחביבה של הסרט אן האתווי? התשובות לכול השאלות הם לא. יש רק אשה אחת שאחראית להצלחה של הסרט ושמה מריל סטריפ. שחקנית הקולנוע הותיקה שיודעת ליצור דמויות קומיות מרתקות לא פחות מהדמויות הדרמטיות שבזכותן היא זכתה כבר פעמיים באוסקר והיתה מועמדת עוד 11 פעמים.אנדי היא בחורה צעירה שרק סיימה לימודי עיתונות באוניברסיטה. היא מנסה למצוא את דרכה במנהטן. היא חיה עם בן זוגה הטבח העממי והפשוט ונפגשת עם זוג חברים מדי ערב. היא לא מתארת לעצמה שהעבודה החדשה אצל עורכת מגזין אופנה תשנה את חייה. מריל סטריפ בעזרת חוש קומי מדויק ומספר מבטים בלתי נשכחים יוצרת את מירנדה פריסטלי, הדמות הקומית המושלמת של השנה האחרונה. מירנדה היא אדם אגוצנטרי, מרושע, קטנוני, תככן, ועם זאת כולם רוצים להיות לידה ולשרת אותה. מירנדה בגילומה הבלתי נשכח של סטריפ הופכת במהירות לאטרקציה המרכזית של הסרט. לפתע כול תנועה, כול מבט, כול מילה שהיא מוציאה מהפה הופכת להברקה נוצצת ומנצחת הכובשת את הקהל בלי הרבה מאמץ.
אן האתווי עושה עבודה טובה. היא מגלמת את אנדי, העיתונאית הצעירה שהופכת למזכירה ועוברת משבר רציני בקשר לזהותה וליושרה המקצועי. לעומת המון שחקניות בנות דורה המתוקות יתר על המידה, האתווי משדרת בעיקר תחושה של שחקנית קלאסית. מה שאי אפשר להגיד על בן זוגה בסרט וכוכב הסדרה "הפמליה", אדריאן גרניר, שמגלם את בן זוגה הטבח הרגיש ויפה הנפש. הדמות שלו שולית, קלישאתית ומעצבנת. גם אם הוא היה שחקן מאוד מוכשר שום דבר לא היה עוזר לו מאחר והדמות שנכתבה היא קרטונית לחלוטין.הסרט שעוסק בעולם היופי והבידור מעלה שלל סוגיות ובעצם טוען באכזריות שלמרות שאנחנו מלאים בביקורת כלפי הרדידות המאפיינת את עולם הזוהר וההתעסקות בחיצוני ולא בפנימי כולנו רוצים להראות בדיוק כמו אותם אנשים המופיעים במגזינים אופנתיים. גם הדמות של אנדי עוברת שינוי. היא מורידה את הסוודר המכוער ומתחילה להתלבש לפי צו האופנה ולפתע נראית כמו דוגמנית, (משימה מאוד קלה כשאת אן האתווי), היא מרזה, מתייפה ואפילו מנהלת רומן עם עיתונאי מבוגר ומכובד. אתם קוראים נכון, הצעירה האידיאליסטית בוגדת בבן זוגה הטבח הרגיש. עולם היופי משחית מצד אחד אבל הסרט עצמו מסרב לקבוע דיעה מוצקת בנושא. מצד אחד הוא מבקר קלות את עולם הזוהר ומצג שני יש תחושה שהוא עוד יותר מעריץ אותו.למרות האידיאולוגיה הדו משמעית של הסרט הוא מצליח להפוך למוצר קולנועי נוצץ, מצחיק וסוחף בעיקר בשל תסריט טוב, בימוי מקצועי, שחקני משנה נפלאים, שחקנית צעירה וחביבה וכוכבת קולנוע ותיקה בשם מריל סטריפ שנועצת את שיניה בתפקיד כאילו אין מחר ומספקת את ההופעה הקומית הטובה ביותר של השנה החולפת. רק לראות אותה עושה את מה שהיא עושה, שווה את המחיר של הכרטיס.
מיועד בעיקר לקהל נשי. בשורה התחתונה מדובר באכזבה. יש אומנם כמה דברים טובים כמו משחק, תלבושות וצילום ואפילו קטעים מצחיקים פה ושם, אבל בסך הכל הסרט לא מצליח להלהיב. כמעט אין כאן סיפור והכל מתבסס על דיאלוגים משעממים ודינמיקה בנאלית, בין בוסית בלתי נסבלת לעוזרת חדשה ועדינה.אומנם קיים ציר משני, שבו מופיע החבר של העוזרת כדי לחדד את המסר, אבל עדיין זה לא מותיר רושם. ציון 6.5.
שם:אלוןגיל:1626/01/2015 19:15:32
6/10
נחמד ביותר ומעורר השראה בחלקים מסויימים, מריל סטריפ ואמלי בלאנט מצויינות