הפלאש 2: פרקים 22+23 ביקורת סדרה

רמת הציפיות לפרקי סיום העונה של "הפלאש "הייתה גבוהה. מסדרה שידעה להעלות הילוך אחר הילוך באמצע העונה לא היינו יכולים לצפות לפחות מסיום מפתיע ומדהים. Mind Blowing הוא הצירוף המתבקש. הפרק שקדם לסיום העונה היה טוב מהצפוי- לראות את קייטי קסידי חוזרת למסך ככפילה של הקנרית השחורה או בשמה החדש סירנה שחורה, היה מהנה. לראות שהעלילה שהכותבים בנו לוקחת אותנו למקום צפוי, היה קצת פחות מהנה, אבל המוות של אביו של בארי (לאלה שחשבו שג'ון וסלי שיפ סיים את דרכו בסדרה, מחכה לכם טוויסט) פיצה על כך. אומרים שדברים טובים קורים כשלא חושבים עליהם. על הפרק הקודם (פרק 21) כתבתי שניסה לסחוט את הרגש ולא האמנתי שהסדרה צריכה ללכת בכיוון הזה יותר. מזל שאני לא כותב את הסדרה כי התברר בפרק זה שטעיתי. איך אפשר שלא לרחם על ילד שאיבד את שני הוריו? ועוד אחרי שאחד מהם חזר ממאסר ממושך על לא עוול בכפו. בפרק האחרון בסדרה גילינו את התכנית של זום, את העובדה שבארי יכול להביס אותו וללמוד על כוחות חדשים בדרך, וגילינו מיהו האיש במסכה- ג'יי גאריק האמיתי, הלא הוא הכפיל של אבא של בארי מהעולם השני, אותו משחק ג'ון וסלי שיפ הגדול. תפקיד קלאסי לשחקן ששיחק את הפלאש בסדרת הטלוויזיה משנות ה-90. אכזבה קטנה היא אי גילוי היכולות של וואלי וג'סי, שכנראה יסתפקו בתפקיד גדול יותר בעונה הבאה. עם זאת, קרה משהו שלא קרה לי עד כה בצפייה בסדרה. אם הצלחתי להבין את כל ההסברים המדעיים שניתנו במשך "הפלאש", אז את הסצנה האחרונה לא הבנתי, וגם לא קיבלתי עליה הסבר. בכך שברי חזר בזמן והציל את אמו, הכותבים פתחו דיון מסובך על מסע בזמן. האם כל מה שקרה לא באמת קרה כי הוא חי חיים אחרים? האם הכל ישתנה? את התשובות לכך נקבל כנראה בעונה הבאה. חשוב לציין את השחקן הראשי, גראנט גאסטין, שהצליח לנפץ את הביקורות שהועברו כשלוהק לתפקיד הפלאש, ושיחק בצורה מצוינת לאורך כל העונה. כיף לראות שחקן צעיר מתפתח כך. ובאותה נימה, חבל מאוד לראות את הירידה בתפקידה של קנדיס פאטון (אייריס) בסדרה, בעיקר כשאין סיבה ממשית לכך. מקווה כי העונה הבאה תביא לעלייה בזמן מסך עבור שחקנית נהדרת כמוה המשחקת דמות משנית חשובה.