אני לא נוטה להאמין לכותרות ותגיות, במיוחד כשמדובר בסדרות וסרטים. אבל, התווית "גילטי פלז'ר אוסטרלי לקיץ" לא יכולה הייתה להיות מדויקת יותר כשמדובר ב"בועטות".
פייג' דנקלי (ססיליה פטרס), בת זוגתו הקלאמזית של שחקן הפוטבול החדש דן פלטשר (ג'ורג' פולר), עוברת בעקבותיו למלבורן. היא מגיעה בטי-שירט וג'ינס למועדון, ומצטרפת, בעל כורחה, לקבוצה המפוקפקת והידועה לשמצה – 'הנשים של'. בעוד דנקלי לא מבינה את מאזני הכוחות ועושה את כל הטעויות האפשריות, שאר הנשים הן מוקפדות, מהוקצעות, ובעיקר – מהממות.
פרסומת
גם הצופה מעט מבולבל עם פתיחת הפרק בסצנה בה מסבירה אשתו של מנהל המועדון מה משמעות הביטוי 'הנשים של'. נראה שבפרקים הבאים נפענח, יחד עם דנקלי, מי נגד מי ומה בעצם מתרחש פה, מלבד מין, סמים, והרבה ספורט. בינתיים, אין ספק שמרענן במיוחד לשמוע את המבטא האוסטרלי, לראות את השיזוף ולהשתעשע מול השחקנים בעודם הוגים את הסלנג המקומי לפוטבול – 'פוטי'.
יש משהו במבטא האקזוטי והבלתי-רגיל, התרבות הזרה והביטויים הלא מוכרים שגרם לי לרצות ולהמשיך לצפות. "בועטות" היא ה"שקרניות קטנות ויפות" האוסטרלית. סדרה שבאה להיות בידור ושעשוע טהור, ותו לא. היא לא מחפשת להיות מתוחכמת, מעשירה או סדרת עילית. והאמת, היא ממש מוצלחת בתור מה שהיא.
רוצים להיות הראשונים לפרסם כאן ביקורת גולשים? לחצו על הכפתור והעלו ביקורת סדרה