Hacks: ביקורת עונה ראשונה

Hacks Series Review

דניאל עמיר על "Hacks: ביקורת עונה ראשונה":
"ממתק בינג' אמיתי ויצירת טלוויזיה משובחת"

שתף/י

משחק ג'ין סמארט האנה איינבינדר קארל קלמנס כריסטופר מקדונלד

קומדיה

ביקורת סדרה לHacks: ביקורת עונה ראשונה מאת דניאל עמיר | כתב מדור "שובר מסך" וכתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"בינג' איכותי ואנושי"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.6/10

מדד פופולריות

3.1/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

תת הז'אנר "באדי קומדי" הוא לא המצאה חדשה – עולם הקולנוע ידע לא מעט זוגות משונים, מנוגדים זה לזה; חלקם נבדלים בגיל, ברקע, במין – אבל כולם לומדים בסופו של הסרט או הסדרה להפוך ל-"באדיז". כך קיבלנו את "הזוג המוזר" ג'ק למון ו-וולטר מתאו, תלמה ולואיז, הסוכנים קיי וג'יי מ-"גברים בשחור", דני גלובר ומל גיבסון ב-"נשק קטלני" ואפילו באז ו-וודי. אז למה כשעוד צמד כזה מופיע מולנו, בפעם המי-יודע-כמה, זה נראה כדבר החדשני ביותר בעולם? זה סוד הקסם של "Hacks", סדרתם החדשה של יוצרי "ברוד סיטי" - לוסיה אניילו, פול דאונס וג'ן סטצקי – ו-"HBO Max", שמגיעה אלינו באיחור קל ל-yes ו-HOT. כך סיפור "באדי" פשוט הופך לדיון מתחכם, עוקצני ומלא רגש על זהות נשית, הבדלי דורות, זוגיות אפלטונית, כוחה של קומדיה ויכולותיה ההרסניות. "Hacks" מוצאת את גיבורותיה על סף התמוטטות – הקומיקאית הוותיקה והעשירה – סטייל ג'ואן ריברס – דברה ואנס (ג'ין סמארט המעולה, "הסודות של איסטאון"), אורחת קבע בקזינו "פלמטו" בלאס וגאס, מתבקשת ע"י בעלי הקזינו מרטי (הטייפקאסט לדמויות "דושיות", כריסטופר מקדונלד) לחתוך דרסטית את מספר ההופעות במופע שהעלתה כבר עשרות אלפי פעמים, עבור סחורה "חמה" יותר. כמה מאות קילומטרים משם, אווה (הסטנדאפיסטית הצעירה האנה איינבינדר, אחיינתו של פול ניומן המנוח), תסריטאית צעירה ומבטיחה, מתקשה למצוא עבודה בתעשיית הבידור בלוס אנג'לס כאשר ציוץ ישן שצייצה והוציא מהארון סנטור מזדקן צף מחדש ושורף את כוכבה הבוהק.

הסוכן הממולח של שתי הנשים ג'ימי, שמתקשה להסתדר עם מזכירתו החדשה והמצועצעת קיילה, הוגה את הסידור המושלם – אווה תעבור ללאס וגאס ההמונית ותנסה לרענן את המותג המתיישן של דברה ואנס. מה שנראה תחילה כציוות הכי לא מתאים – אווה המילניאלית, הבי-סקסואלית והמתנשאת רואה בכתיבה עם ואנס עוד סימן לחייה האומללים, ואילו ואנס – מכונת כסף משומנת, המנוהלת בעיקר ע"י עוזרה האישי מרקוס– רואה באווה אדם לא מצחיק ונואש, שעוד לא קלטה את החיים סביבה. אט אט מתחילות השתיים לחפור בתפיסות שמחזיקה כל אחת מהן, בהיסטוריה הקלוקלת שלהן וביחסיהן הקרים לאוהבים אותם (ואנס כלפי בתה הטראומטית די-ג'יי – קייטלין אולסן מ-"פילדפיה זורחת" – ואווה בזוגתה לשעבר רובי) – ומגלות: אולי נועדנו אחת לשנייה? למרות שחקני המשנה המצוינים, הסדרה היא בראש ובראשונה קונצ'רטו לשתיים, שהופך אותה לכה קולחת וקליטה – כאן אווה עוקצת את דברה על נכונותה למכור מוצרים בערוץ הקניות ולהגיע להשקת רשת פיצריות, ואילו הקומיקאית הוותיקה מחזירה לה בעקיצה על אהבתה של שותפתה הצעירה לחלב שקדים ולטרנינגים מרופטים. אך בסוף כל בדיחה, הפאנץ' מרגיש לא רק מורווח אלא כזה שמסתיר מאחוריו כוונות אמיתיות, חששות של ממש לגבי המצב שכל אחד מהנשים נמצאת בו – אווה "יורדת" על המעסיקה שלה מתוך התגוננות לאחר שנים של בדידות, אך מוצאת בה במהרה דמות אם והשראה של ממש, שלקחה את נסיבות חייה הקשות ושברה את תקרת הזכוכית, ולא רק כקלישאה; השנייה רואה בסטנדאפיסטית הצעירה אפשרות לבוסט מחודש של יצירתיות – מישהי שלא רק מצחיקה אותה, אלא מזכירה לה למה בכלל נכנסה למקצוע הזה מלכתחילה ולמה דווקא היא יכולה ללמד את כל מבקריה מהיכן משתין הדג.

כך, סמארט ואיינבינדר/דברה ואווה הן שתי צדי אותו המטבע, שמעיזות לקרוא תיגר על הגורל שנכתב להם מראש בידי גברים ועבור גברים (בייחוד במקצוע גברי כל כך כמו סטנדאפ), ולכן אין בחירה מושלמת יותר משתי קומיקאיות אלה - אחת שחווה תחייה מחודשת בימים אלו, לאחר שנים שלא הייתה באור הזרקורים ("פארגו", "הסודות של איסטאון" ו-"השומרים" הן רק כמה מהתוכניות הנוצצות שבהן גנבה סמארט את ההצגה) ואחת שעתידה רק לפניה. בנוסף, בעוד שלושת היוצרים מבינים שקומדיה צריכה להיות מהירה ולכן קצב הפאנצ'ים פה לעיתים זריז בהתאם, אניילו, דאונס וסטצקי מפנים את המקום גם לרגעים איטיים ומהורהרים יותר, כאלה שסוטים לעיתים מהעלילה המרכזית, אבל לא מוותרים על פיתוח הדמויות במקביל. – לדוגמה: בעוד צמד הקומיקאיות מתכוננות להופעתה הראשונה של ואנס במועדון הסטנדאפ הראשון שלה, אחרי שנים שלא עשתה זאת, היא נזכרת לפתע בבעלים הסליזי של המועדון, שנפטר לאחרונה והטריד מינית את כל עובדותיו – כולל אותה. כשאווה מתנצלת אך עוברת ל-"האשמת הקורבן" ושואלת את מעסיקתה למה לא התלוננה על הבעלים כל השנים ובכך יכלה להציל קומיקאיות צעירות, מתעורר דיון תפיסתי של ממש על העמדות המנוגדות של הדורות השונים לתנועת #metoo– והמציאות שעומדת בפתח ומונעת לעיתים מהאג'נדה הנכונה להתממש. "Hacks" הוא יצור כלאיים נהדר – קומדיה שחופרת במושג קומיקאי ועד כמה הוא משפיע על חיי בעל המקצוע, דרמה על נשים עם עבר פתוח וסירובן להפסיק להדחיק אותו וגם בחינה אמיתית של הבדלי הדורות – הבומרים מול הזומרים, חלב השקדים מול הקפה השחור. ממתק בינג' אמיתי ויצירת טלוויזיה משובחת.

דניאל עמיר | כתב מדור "שובר מסך" וכתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י

Hacks - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסדרה? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: מבקר בוגרגיל: 4804/10/2021 11:05:22

10/10

הפתעה לטובה - האקס אחלה סדרה. מודה שלא ציפיתי, וקיבלתי פרק אחרי פרק של שנינות, קטעים מרגשים, מצחיקים, כיפיים ומקוריים. מתאר את הטירוף של תעשיית הבידור בארהב, עם פרספקטיבה ועומק מעשרות שנים אחורה ועד עכשיו. חיבור די מקרי בין קומיקאית מהוללת לקראת סוף דרכה לבין כתבת / תסריטאית צעירה מוליד קשר דינמי, משעשע ומרגש שמתפתח מפרק לפרק. חיבור מעניין בין עולם ישן לעולם חדש, כל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו. נוגע בהרבה נקודות רגישות וחשובות, כולל מעמד האישה והטרדות מיניות מצד אחד, והרבה דברים נוספים כמו מוסר עבודה, הורות, אמביציה, חומריות, ויתורים ועוד. והכל עשוי היטב עם משחק משובח של שתי השחקניות הראשיות.

קישורים