אבק כוכבים: ביקורת עונה ראשונה ביקורת סדרה

אף על פי שמנעד הסרטים והסדרות שעונים להגדרה 'קומדיה רומנטית' רחב, הכיוון שלהם בדרך כלל די ברור. יש בדרך כלל בחור ויש גם בחורה, ובדרך מלאת מהמורות כלשהי הם מוצאים זה את זרועותיו של זו, ייתכן אחרי כמה זרועות שעברו בדרך. למרות שהתסריט די מוכן מראש, הסדרה "אבק כוכבים" (Starstruck), בהפקה משותפת של HBO max ו-BBC, מצליחה להפתיע בז'אנר החרוש. הסדרה, שעלתה החודש בהוט וב-yes, מספרת על אודותיה של ג'סי (רוז מטפאו, שגם כתבה את הסדרה), צעירה ניו-זילנדית בשנות ה-20 לחייה שגרה בלונדון ועובדת בעבודות מזדמנות. היא פוגשת בערב השנה החדשה את ג'סי (ניקש פאטל, "רציחות במידסומר"), שלאחר כמה שעות מתברר כי זהו שמו הפיקטיבי של שחקן הקולנוע הידוע טום קאפור. כמו בכל קומדיה רומנטית, הם רוצים זה את זה בסתר, וקשיים בדמות בחור אחר שחושק בג'סי והקריירה התובענית ויחסי הציבור של טום מוערמים על הניסיונות, עד אשר הם ימצאו את דרכם להיות יחד. "אבק כוכבים" מצליחה להיות מרעננת; בין אם היות מטפאו גם כותבת הסדרה בנוסף לתפקידה כשחקנית ראשית, המבטא הניו-זילנדי המקסים או המשחק הבאמת שובה לב של פאטל, אמנם ראינו אלף כאלה, אבל זה עדיין קליל וכיפי וגורם לחיוך בלב בסוף כל פרק. דמותה של קייט (אמה סידי), השותפה של ג'סי, שמתרגשת מכל ביקור של השחקן המפורסם ומנסה לגרום לשניים להתפכח, היא קיטשית ומובנת מאליה, אבל גם מוסיפה כמה צחקוקים שנפלטו לי ועוד קצת תיבול לתסריט הידוע מראש, וגם מיני דרייבר הוותיקה מגיחה לסדרה. אם אתם מחפשים משהו שתצפו בו עם חיוך וכשתצא עונה שנייה כבר לא תזכרו על מה מדובר, זו הסדרה. מומלצת לצפייה בשעת לילה חם, עם כפית ודלי גלידה.