Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ראיון בלעדי עם אבי אוריה - מאיזה מקום נפלא

ראיון בלעדי עם אבי אוריה - מ"איזה מקום נפלא" - חלק א'

מאת: עינת פרנבך

06/10/2005

שלח לחבר הוסף תגובה

חדר קטנטן במכון ליווי. זונה חטובה עומדת לפני גבר כבן 50 שכרסו המשתפלת חשופה לעיני הקהל הביקורתיות והוא גומר עוד לפני שהכניס לזונה את ה"ג'ק רובינסון" שלו. הגבר הזה הוא השחקן אבי אוריה, המגלם בסרט "איזה מקום נפלא של אייל חלפון את זלצר, מושבניק עב בשר שאישתו בוגדת בו. קבלו את החלק הראשון של ראיון אישי וחודרני עם הכוכב החדש שלי, אבי אוריה, בתול (כמעט) קולנוע נלהב.

כאחת שהמשקל נלחם בה מילדות, רותקתי לזלצר. ארץ קטנה, שחקן גדול. איפה הסתתר אבי אוריה לפני שחלפון שלף אותו? אוריה לא הסתתר. הוא למד משחק בלונדון, באחד מבתי הספר הנחשבים ביותר בעולם, ה - Royal Academy of Dramatic Art ומשחק בתיאטרון מזה 30 שנה. על תפקידו בהצגה "איסמעיליה" של בית לסין, זכה אוריה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.

בעבר הוא הופיע כאהוד השמן ב"חסמבה" ואף שיחק בסידרה "סיבת המוות: רצח". "זה היה לי נחמד. זה לא גרם לי להתאהב. כל כך הרבה שנים עברו ורק עכשיו באמת הגיע תפקיד שדרכו למדתי לאהוב את הקולנוע".

איך קיבלת את התפקיד בסרט?
"לארוחה טובה צריך להגיע לא מאוד רעב, אחרת אתה 'תוקע' ונסתם מהר מדי. כשאתה לא מדי רעב, אתה יכול להנות יותר". אוריה ואני דנים בסוגיות דשנות של תזונה. לאודישן של "איזה מקום נפלא" הוא לא הגיע רעב מדי. "הגעתי לאודישן, אייל חלפון יושב ואומר לי: 'הו, איתך רציתי לעבוד מזמן'. הייתי המום".

במה שונה עבורך חווית המשחק מול מצלמה מחווית המשחק על במה?
"בקולנוע ברגע מסויים הבמאי אומר 'זהו זה' ואין לתקן ואין לשנות ואין כלום. בתיאטרון יש תמיד מחר. גם אם היה ערב לא מוצלח כל כך, יש מחר ומחר אפשר לעשות את הנפלא".

בקולנוע, שלא כמו בתיאטרון, המשחק אינו כרונולוגי. מצלמים את הסצנות שלא לפי סדר הופעתן בסרט הגמור. "אתה יכול לצלם קודם את המשבר ואחר כך את ההכנה למשבר. הדמות צריכה להיות 'היא' איפה שלא שמים אותה. אין זיופים פה. זה מלהיב ולא צפוי". שימו לב: הסצנה הראשונה של זלצר בה הוא מוצא את תיקה של ז'אנה (אוולין קפלון) צולמה למעשה אחרונה!

אוריה בשדה הקרב

לפני צילומי הסרט הוצמד אוריה למושבניק אמיתי מהדרום שגרר אותו ליום מפרך בשדה. "הוא לקח אותי לראות איך מקימים קו מים, כדי שאני אוכל לעשות את זה אחר כך בסרט. זה היה יום קשה במיוחד. אחרי הצהריים הוא שאל אותי אם אני רוצה לחזור לשם. אמרתי: 'תודה רבה, הספיק לי, לא רוצה לחבר צינורות'".

לרגע דימיינתי את אבי אוריה עובד בשדות תחת השמש הקופחת ולבי נקרע, אלא שאז התברר שהפתיל שלו די קצר. "אולי שעה וחצי עבדנו ואני הרגשתי כאילו אני שם שש שעות. זה הרגיש כאילו זה לא נגמר אף פעם. אחרי כל צינור יש עוד אחד. זה נורא". מה היה כל כך נורא? "אפשר למות שם בשדה עם השמש". למה לא חבשת כובע? "עם כובע! בלי כובע אחרי 10 דקות הייתי בורח".

בסרט רואים את החיבור המקצועי של הצינורות. "זה לא אני עשיתי, זה הוא עשה, המושבניק. זו מומחיות. חלפון אמר לי: 'למה לא רצית לבוא גם אחרי הצהריים?' אמרתי לו: 'כי אני יכול גם שבוע לעמוד שם ואני לא אוכל לעשות את זה בסרט. אתה לא מבין?'. אני לא יכול לעשות את זה בצורה מיומנת כמו מושבניק שעושה את זה כבר 30 שנה!". כמו שאתם מבינים, לשדה אוריה לא חוזר.

ספר לי על דמותו של זלצר.
"במובן מסויים את מכירה אותו יותר טוב ממני, כי מה שאת רואה זה זלצר". זלצר הוא מושבניק כבד גוף שאישתו בוגדת בו ואפילו הזונה אליה הוא מגיע ברגע של יאוש גוערת בו. "זלצר, באופן יחסי, לא צריך כל כך הרבה בשביל להיות מאושר. הוא רוצה אישה שתאהב אותו וברגע שיהיה לו את זה הוא כבר ירגיש ווינר. יכול להיות שהתסכול מהנישואים והיחס מהאישה הריץ אותו למקרר ואני מאמין שאם היינו רואים אותו שנתיים קדימה, הוא היה במצב נפלא".

איך התחברת לדמות כל כך פאתטית?
"כשאתה קורא דמות שכל הזמן טוב לה, היא נורא משעממת. מעניין לשחק דמות ש'אוכלת אותה'. שם יש את המאבקים הפנימיים, שם יש את הכאב. הקהל מזדהה תמיד עם מי שכואב לו, עם זה שמעליבים ומשפילים אותו. אתה קורא תפקיד כזה על אחד ש'חוטף אותה' מכל הכיוונים ואומר: 'וואלה, זה תפקיד נהדר, תביאו.'"

לא מעצבן לשחק את הלוזר?
"השחקן הישראלי באופן כללי אוהב לשחק את הווינר, את זה שהולך לו קלף משוגע, את זה שמעליב את האחרים, אבל התפקיד המעניין הוא לא זה. אולי אין כל כך הרבה שחקנים שמסוגלים לחטוף ולהיעלב ולהיפגע כזלצר ולא כאבי, לספוג את כל העלבון הזה ולהשתמש בו כשחקן ובמובן המקצועי להנות מזה".

מחר - החלק השני שבו נדבר על אנשים שמנים, העתיד וסצינות מביכות במיוחד.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »