Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מלון רואנדה

מלון רואנדה - ביקורת DVD

מאת: יאיר הוכנר

27/10/2005

שלח לחבר הוסף תגובה

יש סרטים שנמדדים לפי איכותם הקולנועית, ויש סרטים שנמדדים לפי חשיבות הנושא שבו הם עוסקים. "מלון רואנה" שיצא לא מכבר ב DVD נמדד לפי הקטגוריה האחרונה. מדובר בסרט מקצועי שעשוי היטב אבל הוא לא מצליח לבלוט מעל מקבילותיו משנות השמונים, כמו "דמעות של שתיקה", "זעקה לחופש" ו"הנעדר" שהציגו מיעוטים נדכאים הסובלים בעיקר משליטים אפריקאים, אסיאתים ודרום אמריקאים הממומנים על ידי מדינות מערביות תאבות בצע.

הפעם הוליווד מספרת בדיוק לפי הנוסחה התסריטאית הצפויה את רצח העם שהתרחש ברואנדה. בדיוק כמו ב"רשימת שינדלר" אנחנו נלווה את האנשים ששרדו את השואה שהתרחשה שם ונזדעזע ממאות הגופות ששוכבות על הדרך ובצידה. אחר כך תוכלו לשבת על כוס קפה ולדבר על העולם המחורבן שבו אנחנו חיים ואיזה אמיץ מנהל בית המלון פול רואזבגינה שסיכן את חייו וחיי בני משפחתו והציל מאות אנשים.

"מלון רואנדה" זכה בפסטיבל הסרטים בטורונטו בפרס בחירת הקהל והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: פרס התסריט המקורי הטוב ביותר, פרס שחקנית המשנה ופרס השחקן הטוב ביותר. למרות המועמדויות לאוסקר והזכייה בטורונטו ועוד שלל מועמדויות וזכיות מפיצי הסרט לא מצאו לנכון להציגו בבתי הקולנוע, מאחר שהוא נרכש להפצה מאוחר מדי והסרט יצא כבר ב DVD בשאר העולם. עכשיו הוא מגיע לספריות ה DVD בארץ וזו הזדמנות להיחשף למאורעות שהתרחשו ברואנדה בשנת 1994.

הבלגים, אלה שתמיד תומכים בפלסטינאים וטוענים שישראל היא מדינה כובשת ואכזרית, אחראים באופן עקיף לשואה שהתרחשה שם בשנת 1994. הכול התחיל בשנת 1916 כאשר הבלגים כבשו את רואנדה. ברואנדה חיו בשלווה יחסית זה לצד זה מיעוט בני הטוטסי לצד בני ההוטו. הבלגים הצליחו לשלוט בשבטים על ידי החדרת שנאה הדדית על רקע גזעי. הם גם העניקו למיעוט הטוטסי לשלוט במרבית תושבי המדינה השייכים לשבט ההוטו, מה שהוביל כעבור עשרות שנים לרצח של כמיליון בני שבט הטוטסי, בני הוטו מתונים ואנשי כוחות האו"ם שהיו בשטח ולא יכלו לעשות דבר נגד בני ההוטו אכולי השנאה.

השחקן האמריקאי דון צ'ידל ("התרסקות", "אושן 11 ו12") מגלם את בן שבט ההוטו פול רואזבגינה, מנהל מלון רואנדה. בדרך כלל המלון מאכסן תיירים לבנים, פוליטיקאים מושחתים, עיתונאים רדודים וכוחות או"ם אבל כאשר מתחיל הבלגן הם נסים מהמלון ומהמדינה. כוחות האו"ם עצמם לא יכולים לעשות דבר נגד רצח העם. פול, שנשוי לבת שבט טוטסי חושש לחיי אשתו וילדיו, ומנסה כל מניפולציה אפשרית כדי לתת מחסה לבני שבט הטוטסי שמצליחים להימלט אל תוך המלון.

דון צ'ידל משכנע בתפקידו ולעיתים מרגש. גם השחקנית הבריטית סופי אוקנדו נותנת הופעה מרשימה והשניים היו מועמדים לאוסקר ולא זכו. יש גם הופעות אורח יעילות של ניק נולטה ויואכין פניקס. הסרט עצמו מבוים ביעילות אך לא מצליח להשתחרר מהקונבנציה ההוליוודית הקיטשית ורווי קטעים רומנטיים לא אמינים בין בני הזוג. בסופו של דבר הסרט לא באמת מטריד את מנוחתנו.

אני מאמין שאם הוא באמת היה מטריד הוא לא היה מחזיר את ההשקעה בו. בעולם שבו ניתן לצפות בטבח עם מדי ערב בחדשות הטלוויזיה ותוך כדי לאכול את ארוחת הערב, אני בספק אם סרט הקולנוע הנ"ל יצליח להזיז למישהו שצופה בו. העולם ימשיך לשתוק מול האסונות שפוקדים אותנו אם זה מידי אדם או מידי הטבע ו"מלון רואנדה" יצבור אבק על המדפים בספריות ה DVD בזמן שלהיטים הוליוודיים ממשיכים לשמש כדרך הבריחה המועדפת מאותם חדשות מייאשות של שמונה בערב. מצד שני אבסורדי במיוחד, "מלון רואנדה" הוא גם קולנוע מבדר ואופטימי: הטובים שאנחנו מכירים מנצחים, הרעים מפסידים ומיליון אנונימיים הושמדו בדרך אבל כאמור לנו זה בכלל לא מזיז כי אותם אנחנו לא מכירים.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »