דמיינו שבוקר אחד אתם מתעוררים והמשרד אליו הייתם מגיעים מדי בוקר מזה חודשים התרוקן, דמיינו שכל מי שעבד עמכם נהרג באופן פתאומי, דמיינו שאתם סוכני סי.איי.איי לשעבר שבמקרה נפלו בין הכסאות ובכדי להציל את חייכם וחיי בתכם עליכם לפתור את התעלומה. עכשיו דמיינו במקום ליאם ניסן או מאט דיימון את אהרון אקהרט ("האביר האפל", "תודה שעישנתם") ובמקום גורדי השחקים האמריקאיים את הנוף הפסטורלי של מרכז אירופה. אם הצלחתם לקבל את התמונה אתם יכולים לוותר על "אקס-פטריוט", סרט מתח הפעולה החדש של הבמאי הגרמני פיליפ סטולז, שנראה יותר כמו ניסיון קריצה להוילווד מאשר יצירה משמעותית.בן לוגאן (אהרון אקהרט) הוא הסוכן החשאי לשעבר, שיחד עם בתו המתבגרת והנרגנת בגילומה של ליאנה ליברטו ("אמון"), נקלע אל תוך הפרשייה המאיימת, אשר מגיעה לדרגים הגבוהיים ביותר בתוך סוכנות הביון האמריקאית. אקהרט בעבר הציג יכולת משחק מרשימה יותר בתור אדם בעל יכולות פיזיות מרשימות שעליו לפתור תעלומות, אבל אבל מה אפשר לצפות מדמות שמנסה להיות הכלאה בין ג'יימס בונד לג'ייסון בורן מסדרת סרטי זהות המפורסמת?
פרסומת
קו העלילה הבסיסי נותן מרחב תמרון אותו יכל סטולז לנצל בכדי ליצור סרט עמוס באדרנלין שגם מצליח למתוח ואף לרגש. אולם התוצאה הסופית מעבירה את התחושה שהיוצר הגרמני ניסה ליצור סרט שיהווה ראיון עבודה לאולפנים הוליוודיים ובחר להתדרדר אל המחוזות הסטיגמטיים של סרטי האקשן. העלילה, בעלת דמויות שטחיות ומשעממות, מנסה לכפות על חוסר חדשנותה על ידי יצירת סצינות מרדפים מפתיעות וחסרות מטרה.האכזבה הגדולה ביותר אולי של הסרט היא הכישלון למנף את מערכת היחסים הסבוכה בין בן לוגאן ובתו, אשר היתה יכולה להוסיף רובד רגשי עמוק אשר יעצים את ההכרח הקיומי שבמסע וכן גם לאפשר לצופים להתחבר בקלות אל הדמויות. אבל התסריט הרדוד לא מאפשר פיתוח דמויות או מערכות יחסים משמעותיות ביניהן.
"אקס-פטריוט", או "מחוק" בשמו האמריקאי, הוא סרט רגעי, כזה שנופל בקטוגריית הסרטים הבינוניים והנשכחים. אתם בהחלט תוכלו לשאוב הנאה מסצינות האקשן אם אתם מחפשים כיף נטול מחשבה, אבל גם במשימה זו הוא לא מצליח להשתוות לסרטי אקשן עוצמתיים אשר מציגים בימים אלו (לדוגמא הסרט המוצלח "היחידה").