"אני נפוליטני" הוא סרט בלי עומק. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל וזה מהנה למדי אם אתם לא מגיעים עם ציפיות גבוהות מדי ועם חומות של ציניות ונותנים לעלילה השבלונית, למוסיקה הקיטשית ולנופים העירוניים הייחודיים של נאפולי לסחוף אתכם פנימה.סרטם של האחים אנטוניו ומרקו מנטי הוא קומדיית פשע-בורקס איטלקית העוקבת אחר פאקו (אלסנדרו רוחה), פסנתרן בוגר קונסרבטוריון שמתגייס עם תחילת הסרט למשטרה בסצינה חביבה המציגה את השחיתות והנפוטיזם באיטליה, לאחר שמפקח המשטרה מקבלו רק משום שאמו מכירה חבר מועצה בכיר ולמרות שאין לו שום כישורים לתפקיד.
פרסומת
ארבע שנים לאחר מכן פאקו הוא שוטר חסר ניסיון שמוצב במחסן ולא יודע אפילו כיצד לירות באקדח. לאחר שמתגלה כישרון הנגינה שלו מגייסת אותו יחידה משטרתית חשאית להצטרף כקלידן לזמר פופ נפוליטני בשם לולו לאב (ג'יאמפולו מורלי החינני שגם כתב את הסיפור עליו מבוסס התסריט), שאמור לנגן בחתונה של מאפיונרים בה משתתף הרוצח המבוקש או'פנטזמה. על פאקו לזהות את הרוצח שפניו אינן מוכרות למשטרה אך חסרה לו אצבע מורה, ולקרוא לכוחות המשטרה ללכוד אותו.העלילה המוכרת והחבוטה היא של דג מחוץ למים, הבחור החנון וחסר הכישורים החברתיים שהופך לאחד מהחבר'ה ומציל את העניינים בניגוד למצופה. פאקו הוא ההפך מהנפוליטני המצוי וחבריו של לולו ללהקה טועים ולחשוב אותו למילאנזי מתנשא בשל סגנון הדיבור שלו. ההקבלה המתבקשת לקהל הישראלי היא של יחסי אשכנזים-מזרחים בסרטי הבורקס, כשהיחס המזלזל למוסיקת הפופ של לולו לאב, שמרבה להופיע בחתונות ונרדף על ידי מעריצות ושאת תקליטיו מתבייש פאקו לקנות בחנות התקליטים, דומה רבות ליחס הממסד האשכנזי למוסיקה המזרחית. גם סיפור האהבה שנרקם במהלך הסרט בין פאקו הביישן לאחותו היצרית של לולו לאב, מזכיר רומנים דומים מסרטי הבורקס הישראליים, מה שהופך את "אני נפוליטני" לסרט בורקס צפוי וחביב למדי, רחוק שנות אור מסרטי מאפיה נאפוליטניים אכזריים וריאליסטיים כ"גומורה".
האחים מנטי ידועים באיטליה כבמאים חובבי סיפורי פשע ואימה קומיים וסרטיהם משלבים אלמנטים מחייהם הפרטיים ומנושאים אקטואליים במציאות האיטלקית תוך קריצה לקומדיות הנפוליטניות הקלאסיות ולקולנוע האיטלקי הפרובוקטיבי של שנות ה- 70. האחים מציגים את נאפולי בנוסטלגיה כשהעלילה נעה בנופיה האורבניים של העיר ומציגה את הווי החיים בה מנקודת מבטו של פאקו, שבהתחלה נרתע מהיותו נפוליטני ועד סוף הסרט הופך לגאה בשייכותו לעיר המזוהה עם פשע, עוני ושחיתות באיטליה.בעוד חציו הראשון של הסרט הוא מהנה וקצבי למדי, הסרט חווה ירידה לקראת חציו השני כשסופו הופך למעין טלנובלה איטלקית קלישאתית וכמעט פארודית ולא מספק שיא אמיתי לסרט. "אני נפוליטני" נותר סרט זניח למדי אך חביב ומהנה לצפייה, שעם סולחים לו על העלילה הרדודה והשטחית, ניתן בהחלט להפיק ממנו הנאה וגם מהשירים של לולו לאב, שהולחנו במיוחד לסרט וזיכו אותו בפרס האוסקר האיטלקי לפסקול ולשיר הנושא.
משעשע,קליל,מתקתק, עם הרבה גאווה נפולטנית!על הטוב ועל הרע שבנאפולי.
עם הרבה רגשות,איכפתיות,וכמובן הלב !
שם:סגולהגיל:4714/11/2015 18:17:23
8/10
סרט חביב במסורת סרטי הבורקס אצלנו. דמויות חביבות, עממיות ומעלות חיוך. תסריט משעשע שנשען על נאפולי ועל נופי העיר, קמת מתח וקצת חיוך ורומנטיקה. מה צריך יותר לסרט?
שם:יהודהגיל:6412/11/2015 10:36:41
8/10
סרט איטלקי משעשע.
סרט איטלקי , כבר שווה לנסות , משהו אחר .
סרט מצחיק על נושא רציני עם שחקנים נפלאים .
שווה צפיה