לאורך ההיסטוריה, התעצבה לה דעה רווחת שגאונים, אנשים יוצאי דופן בתחומם, יש בהם מן השיגעון. בסרטם התיעודי החדש של איאן בונהוט ופיטר אטדגי "מקווין" אודות מעצב האופנה אלכסנדר מקווין, די ברור למה תפיסה זו כה נפוצה. בין טירוף לדיכאון, שוכן כישרון מדהים, שעוד ישנה את עולם האופנה ויהפוך אותו על פיו."מקווין" היפהפה מגולל את סיפורו של המעצב הנודע, מילדות כתלמיד סביר שנהיה לאגדת אופנה בלתי מעורערת, ועד להתאבדותו הטראגית ערב הלוויית אמו. "אם זה לא מעורר בצופים רגש, גם אם גועל או זעזוע, לא עשיתי את העבודה שלי", אומר מקווין. וזה מה שהוא עושה. אך הדבר הגדול ביותר שהסרט מביא אל הצופה הוא ההבנה שאופנה היא אומנות של ממש, ולא רק "בגדים יפים מבדים יקרים", כפי שמתאר מקווין את בתי האופנה הגדולים.
פרסומת
"מקווין" לאורכו משלב סרטוני וידאו תיעודיים נדירים של האיש והאגדה, המדגימים בדיוק איך נבנתה דמותו וכיצד היא צוברת השפעה. הסרט מחולק על פי הקולקציות הבולטות ביותר - "אונס בהרים" למשל, המציג את המראה של נשים מיד אחרי שנאנסו. הגולגולת, סימן ההיכר של מקווין, חוזרת ונשנית במהלכו. קטעי הקישור המרשימים מורכבים מגולגולות שונות: על אחת נוזל דם, האחרת עשויה זהב או שמתוך ארובת העין מתעופפת ציפור. בהתאם מלווה את הסרט פסקול דרמטי שמשלים את הקיצוניות שכה אפיינה את מקווין.לאנשים שאינם בקיאים בעבודתו של "מקווין", חסרות תוויות הזמן, שמופיעות לעיתים רחוקות, ומקשות על הקהל לקשר בין הקולקציה לבין תקופת יצירתה, ובכך להבין עד כמה הייתה מרחיקת לכת לשנים שבה היא נוצרה.
עבור חובבות וחובבי אופנה זה סרט חובה, אבל גם מי שאינו חלק מהתחום ויחליט להקדיש מזמנו 111 דקות לצפייה בסרט זה צפויה לו הנאה צרופה. בין גאונות לטירוף, מגיע ניצוץ השראה.