Mom

Mom Series Review

יאיר פרי על "Mom":
"ביקורת חברתית מרוככת מקבלת טוויסט בזכות שחקנית ראשית נהדרת"

שתף/י

משחק אנה פאריס אליסון ג'אני סיידי קלוואנו אנג'לו רומנלי

קומדיה

ביקורת סדרה לMom מאת יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

ציון המבקר

"מתוק וקודר"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

5.6/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחח, הניינטיז. זוכרים שרייצ'ל גרין הייתה מלצרית ועדיין גרה בדירה ענקית ומשופצת במרכז מנהטן? שפיבי בופה הייתה מעסה בגרוש שגדלה ברחוב ויושבת כל היום בבית קפה עם דוקטור לפלאנטולוגיה, שפית ורואה חשבון? שלאף אחד לא היה ברור במה קריימר עובד וזה היה מגניב וחינני? שקארי ברדשאו כתבה טור פעם בשבוע והייתה קונה אינספור נעלי יוקרה? ואז - זוכרים שהיה משבר כלכלי? מאז, חלחל המשבר לטלוויזיה ולא רק בסדרות המתעסקות בצורה סציפית בשכבות החלשות ובחיי הרחוב דוגמת "הסמויה". בעשור הנוכחי, חדר הנושא לעולם הדרמות הקומיות ("חסרי בושה", "העשב של השכן", "בנות") ובשנים האחרונות מבליח גם אל הסיטקומים. בראש התופעה ניצבת "מרוששות" שמעמידה את הנושא במרכז ההומור והעלילה. לדוגמא: כל פרק נגמר בספירת הכסף ששתי המלצרים מחזיקות, כשלרוב מדובר בגרושים בודדים.מלבד המצוקה הכלכלית גרידא, "מרוששות" מדבר גם על תחלואות חברה המושפעת מהמצב הכלכלי, כאשר התא המשפחתי מתפרק. לראייה: הדמות הבולטת ביותר, ועם זאת נעדרת לחלוטין מהסדרה, היא אמה של מקס, המלצרית הקרה והצינית המתארת ילדות בצל אמא ענייה, נרקומנית ומזניחה. הסדרה "mom" שצפויה להגיע לארץ בקרוב, מתארת את הצד השני של המטבע ומעמידה במרכזה את כריסטי (אנה פאריס), אמא ענייה, נרקומנית ומזניחה (לשעבר) המנסה לחזור בתשובה עבור ילדיה, כל אחד מהם מאב אחר. הסדרה מתחילה מספר חודשים לאחר שכריסטי התפכחה והחלה לעבוד במרץ כדי לשקם את חייה. בפרק הראשון מופיעה בוני (אליסון ג'אני), אמא של כריסטי, שהייתה גם היא אם ענייה, נרקומנית ומזניחה. השד מהעבר ש(עדיין)לא הגיע לתקוף את מקס, תוקף את כריסטי כבר התחילת הסדרה הסבה סביב היחסים בין השתיים. לא מפתיע אם כן, שברשת CBS החליטו למקם את "mom" בלוח השידורים ישר אחרי "מרוששות".

אותו הנושא אליו מתייחסות ה"מרוששות" בהומור קודר, מקבל ב"mom" טיפול רגשני וקלאסי. לראייה: סצנת הפתיחה של "mom" מציגה את כריסטי המלצרית בוכה ומייבבת במהלך עבודתה. לא מדובר באיפיון מפתיע בהתחשב בכך שיוצר הסדרה הוא צ'אק לורי, שהביא לנו את "דהרמה וגרג", "שני גברים וחצי", "המפץ הגדול" ולאחרונה גם את "מייק ומולי", קומדיות שתקפו נושאים כמו קפיטליזם, משפחה מפורקת, אספרגר והשמנת יתר אך לא הרחיקו לייצג את הבעיות הללו כאסון של ממש. אין ספק ש"mom" מתייחס לנושאים מורכבים וקיצונים יותר מהקומדיות הקודמות של לורי ואם למישהו היה ספק, הרי שבפרק השני כבר מתגלה שבתה הטינאייג'רית של כריסטי גם היא בדרכה להפוך לאם צעירה מדי. בעוד שב"בנות גילמור", מיתוס האם הצעירה והמגניבה הוצג בצורה חיובית, הרי שכאן, ברור שמדובר באסון. עם זאת, לעומת "מרוששות", מדובר כמעט בקומדיה משפחתית רגשנית.ההומור של "mom" נטוע באופטימיות שעם קירבה, אהבה, כנות וכוונות טהורות, יכולה המשפחה לשרוד אפילו את המכות של המשבר הכלכלי. כריסטי היא אמנם אחרונת המלצריות אך המסעדה בה היא עובדת איכותית הרבה יותר מהדיינר המטונף בו עובדות ה"מרוששות". הילדים שלה מסתדרים בחיים בסך הכל ולמרות שבתה הבכורה "לא סולחת לה", היא גם לא מדירה אותה מחייה. כריסטי מנהלת רומן עם גבר נשוי אבל אב בנה הצעיר דווקא מצטייר כבחור נחמד. למרות שבוני מרגיזה וחסרת רגישות (בדומה לדמות ששחקה ג'אני בסרט הנהדר של סאם מנדז "לצאת לדרך") היא באמת מנסה לחזור ולהיות נוכחת בחיי בתה ולכפר על חטאיה. ויותר מכל: מפגש ה"אלכוהוליסטים אנונימיים" בו נוכחות האם והבת ביחד הוא אמנם מקום של וידויים כואבים, אבל גם של המון דאחקות על חיי עבר פרועים. בקיצור: משבר כלכלי, התמכרויות ומשפחות מפורקות זה כואב, אבל גם יכול להיות די נחמד ומשעשע.

אין ספק שוויטני קאמינגס, יוצרת "מרוששות" וכותבת וכוכבת "וויטני", הכניסה לצ'אק לורי מכה מתחת לחגורה עם העולם הקודר, חסר התקווה והלא חמים ואסתטי לחלוטין שאל מולו יצר לורי את "mom". עם זאת, חייבים להעריך את הניסיון של לורי לצחוק, גם אם ההומור שלו סלחני ו"פרווה" על הנושאים הכואבים ביותר באמריקה של היום.את הסדרה מחזיקות שתי שחקניות ראשיות נהדרות שמעניקות ערך שגדול מסך חלקיו. אליסון ג'אני, שפרצה לחיינו כסי.ג'יי. מ"הבית הלבן" מוכיחה יכולות סיטקומיות, שהן בעיקר חביבות, זיהוי פאנצ'ים ויצירת דמות אמינה. אנה פאריס, לעומת זאת, עושה הרבה יותר ולמעשה מגלה נוכחות קומית מלאה ומצחיקה יותר. פאריס, קומיקאית נהדרת עם כשרון מדהים לזיהוי סרטים מחורבנים להשתתף בהם, התפרסמה בתפקיד הראשית בסרטי "מת לצעוק" שהלכו והתדרדו עם השנים ומאז שיחקה תפקידים משניים ב"רק חברים", I give it a year"" ואפילו ב"חברים" בתור האמא שמעניקה למוניקה וצ'אנדלר את ילדיה לאימוץ. ההזדמנות להנות מנוכחות הטלוויזיונית של פאריס מדי שבוע היא, עבורי, סיבה מספיקה לצפות ב"mom".צ'אק לורי מנסה למתוח בקומדיה החדשה שלו ביקורת חברתית נוקבת אך בניסיון להפוך אותה לקלה לעיכול, מאבד מעוקצו. עם זאת, עצם ההתייחסות לנושא ברצינות, והניסיון האמיץ שלו למתוח את הגבולות של העלילה, יחד עם שחקניות מוכשרות, הופכים את "mom" לחטיף מתקתק, אולי קצת יותר מדי.

יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י