לירון אברהם ביקורת

משבריסטית: ביקורת פרק הפתיחה | Flack

מאת לירון אברהם | מבקרת קולנוע ז'אנר קומדיה שחקנים

ציון המבקר

"אפשר לוותר"

דירוג הגולשים

אין עדיין הצבעות לסדרה זו. דרגו עכשיו!

/10 הצבעות

מדד הגולשים מורכב משילוב של הדירוג הממוצע של חברי המועדון בעת כתיבת ביקורות גולשים ביחד עם הדירוג הממוצע הכללי/ישיר (הדירוג הפתוח לקהל הרחב, המתאפשר בעמודי הסדרות). * לדירוג חברי המועדון משקל רב יותר.

"משבריסטית", סדרה חדשה שעלתה במלואה ל-yes VOD טוענת שהיא "דרמה כיפית ושנונה". אני לא חושבת שאלו היו המילים שאני הייתי בוחרת כדי לתאר אותה, וכנראה שהמילים שלי היו פחות מחמיאות. הדמות הראשית בסדרה היא רובין, מומחית בניהול משברי יח"צ בעלת תלתלי בייביליס מושלמים, הקלישאה הקלאסית לאשת העולם הגדול. בין הסנפת שורה לבקבוק וודקה, היא מנסה להציל את לקוחותיה מזוועות תקשורתיות. זאת תחת אימתה של הבוסית המהממת, שדמותה מוצגת לראשונה במשפט 'האם אני נראית לסבית?' בעודה מציגה חליפת מכנסיים. "משבריסטית" מנסה להיות כיפית ושנונה, אבל בעצם היא דומה הרבה יותר מדי למין ג'אגלינג לא מוצלח בין "השטן לובשת פראדה" (היו כמה רגעים שנדהמתי מהדמיון בשורות ובמחוות), "אחת שיודעת" ו"ילדות רעות". ביצ'יות אמריקאיות, מין וסמים, מינוס הקסם, ההומור והרצון להמשיך לפרק הבא. הדמויות עצמן שטוחות לגמרי, אך מנסות לעטות על עצמן גלימת מורכבות: "את מורכבת, ואת יותר דפוקה ממני", אומרת אחת הלקוחות לרובין בפרק הראשון, אך אין אף ניואנס או סצנה כלשהי שיעידו על כך. הדמויות כולן נופלות לאותן הקלישאות, אחת אחרי השנייה – הבוסית המרשעת, הקולגה שמפחידה את המתמחה החדשה שלבושה נורא, הידוענים שרק נראים תמימים ובעצם בוגדים על ימין ועל שמאל. אני לא מצאתי רבדים עמוקים, תובנות או שנינות. צר לי על אנה פקווין, השחקנית הראשית בסדרה, זוכת אוסקר על "הפסנתר" וכוכבת "דם אמיתי", על בחירתה האומללה בסדרה שלא ממריאה ולא נוחתת. בהתחשב בפרק הראשון, לא הייתי צופה בהמשך - אני לא חובבת סדרות שתכליתן בהייה ריקה במסך. אבל אם זה הכיוון, ובא לכם לרוקן את המוח אחרי יום עבודה ארוך, אולי "משבריסטית" תעשה את העבודה בשבילכם. הוסף/י ביקורת!