ויפ: ביקורת עונת הסיום ביקורת סדרה

הטלוויזיה נפרדה לאחרונה מאחת הקומדיות הטובות של השנים האחרונות – "ויפ" סיימה את עונתה השביעית והאחרונה וליוותה את סלינה מאייר למנוחת עולמים, 25 שנים לאחר תום מאורעות הפרק האחרון ולאחר שסוף סוף השיגה את שרצתה ונבחרה לנשיאות ארה"ב תוך שימוש בכל טריק מלוכלך בספר, בגידה בכל ערך (שמעולם לא באמת היה לה), התנגדה לנישואים חד מיניים וניכרה פעם נוספת את בתה הלסבית ומינתה את האדם המפלצתי וחסר ההתאמה ביותר לסגן הנשיא (מישהו אמר טראמפ) בדמות ג'ונה ראיין. לצערנו, "ויפ" מעולם לא התאוששה מעזיבתו של יוצר הסדרה והכותב הראשי ארמנדו ינוצ'י ("סטאלין מת") בתום העונה הרביעית. הסדרה, שזכתה פעמיים בפרס האמי לסדרה הקומית הטובה ביותר והקנתה לג'וליה לואי דרייפוס בתפקיד חייה (כן, יותר טוב מתפקידה ב"סיינפלד") רצף היסטורי של שש זכיות בפרס השחקנית הקומית הטובה, לא באמת הצליחה לחזור לעצמה לאחר עזיבתו. אמנם העונה החמישית עדיין הייתה מוצלחת ונישאה על הדי העונות הקודמות, אך בעונה השישית והשביעית התחדד ההבדל בין כתיבה שנונה, חדה, עוקצנית, צינית עם קצב בדיחות מטורף וסאטירה חריפה לבין הקצנת יתר של דמויות, הפיכתן לחסרות אנושיות לחלוטין ובלתי ניתנות להזדהות ויצירת רצף של בדיחות שהופכות את העוקצני לוולגרי. עדיין, גם עונות חלשות של "ויפ" היו טובות יותר מעונות מוצלחות של רוב הקומדיות, אך ההבדל באיכות צרם וניכר במיוחד בעונה האחרונה, שחזרה לאחר הפסקה של שנתיים בעקבות מחלת סרטן השד של ג'וליה לואי דרייפוס. ייתכן ועלייתו של טראמפ לשלטון, על הפוליטיקה המוקצנת והמשתלחת שלו והטירוף הנראה לעין כל שהשתלט על הבית הלבן, ייתרו את ההומור הנשכני של "ויפ" וגרמו לסדרה להחוויר אל מול המציאות. הם גם דחפו את היוצרים לדחוף את הדמויות אל הקיצון עד לגרימת רצח של בעלה לשעבר של סלינה על ידי יועצה בשליחות הסינים (שהתערבו לטובת סלינה בבחירות ובתמורה היא נתנה להם חזרה את טיבט), הקצנת דמותו של ג'ונה לידי שיא של ילדותיות לאומנית וכמובן שליחתו של גארי, עוזרה המסור של סלינה, לכלא כדי שיחפה על הפשעים שסלינה ביצעה בקרן שלה. פרק הסיום היה שיפור לעומת הפרקים שקדמו לו, שהראו כי ייתכן והסדרה "קפצה את הכריש", ונתן את הקלוז'ר לסלינה שהוכיחה כי תעשה הכל בכדי לזכות בנשיאות, אך מרגע והגיעה לשם והשיגה את מטרתה, היא נראתה בודדה וחסרת מטרה מתמיד בשוט מצוין שהמחיש את חוסר התוחלת שבמאבקי השררה שבבסיס הסדרה, שאין בהם שום ערכים או אידיאולוגיה מלבד צבירת כוח. למרבה הצער עם חוק החסינות הביזיוני שעולה על הפרק בישראל, העולם של "ויפ" לא נראה רחוק במיוחד גם מהמציאות שלנו.