אקו: ביקורת סדרה

Echo Series Review

לירן יושעי על "אקו: ביקורת סדרה":
"כישלון נוסף בארסנל הסדרות העלוב של מארוול"

שתף/י

משחק אלקווה קוקס וינסנט ד'אונופריו צ׳אסקה ספנסר גרהאם גרין זאן מקלרנון צ'ארלי קוקס

אקשן

ביקורת סדרה לאקו: ביקורת סדרה מאת לירן יושעי | כתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"סתמית ומשעממת"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

3/10

מדד פופולריות

5.4/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הנושא הזה נטחן לעייפה וזה כבר לא סוד שמארוול נמצאת באחת מתקופות השפל היצירתיות שהיא ידעה מאז פצחה ביקום הסינמטי האדיר שלה, ששינה את פני הקולנוע והיחס אל המדיום הזה, כנראה לעד. שנת 2023 תיזכר ככישלון קולוסאלי של מארוול וחברת האם דיסני, במיוחד לאור כישלונו של "המארוולס", הפלופ הגדול ביותר שלה, לצד הרשעתו של ג'ונת'ן מייג'ורס, שהיה אמור לגלם את הנבל הראשי של הסאגה הנוכחית. עתה, ענקיות התוכן יצטרכו לחשב את מסלולן מחדש. עד שזה יקרה, נוחתת עלינו גיבורה חדשה-ישנה שבתקווה תחזיר בחזרה אל אפליקציית דיסני+ חלק מהצופים שנטשו. לאחר שנחשפנו אליה ב"הוקאיי" החביבה פלוס, הסדרה "אקו", מתחקה אחר עלילותיה של מאיה לופז (אלקווה קוקס), שהתנקשה בחייו של המנטור שלה, וילסון פיסק, AKA קינגפין (וינסנט ד'אונופריו), לאחר שגילתה כי הוא אחראי לרציחתו של אביה. כשהיא בורחת מאנשיו, מאיה חוזרת אל עיירת ילדותה באוקלהומה וחוץ מגנגסטרים עם חליפות ונשקים, היא נאלצת להתמודד עם שדים מעברה.

עיקר הטרוניות כנגד התכנים הטלוויזיוניים של מארוול מתייחסות לעובדה כי הם פונים לפלח צעיר יותר באוכלוסייה ועלילותיהם במקרה הטוב ילדותיות ובינוניות ובמקרה הרע פשוט גרועות (היי "פלישה סודית"). הבסיס שמארוול בנתה עבור "אקו" רמז כי מדובר בסדרה עם תוכן הרבה יותר בוגר, אלים ואפל לעומת "מיס מארוול" לדוגמה, המיועדת בעיקר לנערות צעירות בגילאי 13-16. ואכן הטריילר, הדירוג והאזהרה בתחילת כל פרק בסגנון "התוכן הבא מיועד למבוגרים בלבד", הראו כי סוף סוף מארוול החליטה לסובב את ההגה ב-180 מעלות ולקחת אותנו לעולם בוגר של גיבורי על קשוחים וחסרי מעצורים עם קשת סיפורית מרתקת. הפרק הראשון של "אקו" מתעתע ומראה שכך הם פני הדברים. לצד בניית סיפור הרקע הטרגי של מאיה, ישנן סצנות קרב טובות, אלימות ועשויות כהלכה. הפרק בנוי נכון, מסקרן ומלמד שלפנינו מונח סיפור ששווה לספר בחמישה פרקים בלבד. אך מהפרק השני ואילך "אקו" נופלת לתוך כל מלכודת אפשרית שמארוול הציבה לעצמה בדרך וכושלת עד לסיומה, שאין מילה אחרת לתאר אותו מאשר כאנטי קליימקס. בפן החזותי, "אקו" לא מביאה איתה בשורה חדשה מכל תוכן אחר של מארוול. "תוכן למבוגרים בלבד" הוא ככל הנראה מושג סובייקטיבי מבחינת ענקית הקומיקס. הסדרה, ששאפה להתקרב לרמות האלימות ולכוראוגרפיית הקרבות המושלמת של "דרדוויל" הנטפליקסית, לא מתקרבת ליכולות של הסדרה על השד האדום. למעט מספר קטן של רגעים מפתיעים לטובה, הסדרה פועלת בשטנץ גנרי של אלימות מסורסת למתבגרים בני 16. בפן של התסריט, המשחק והבימוי, "אקו" כושלת בכל אספקט אפשרי. קודם כל ברמת העניין הבסיסי שהיא מייצרת או יותר נכון – לא מייצרת. מאיה אינה דמות עגולה מספיק כדי שנתחבר אליה ומכיוון שהסיפור שלה לא מקבל טיפול תסריטאי ראוי, בשום רגע נתון לא אכפת לצופה מה יקרה לה. בתוך הפרקים שזורים קטעים הנוגעים להיסטוריה התרבותית העתיקה של מאיה. היא ילידה אמריקנית ומאחוריה שושלת מכובדת של נשים אינדיאניות בעלות יכולות שונות, הנאספות בתוכה ונותנות לה את הכוחות שלה.

למה? ככה. אין סיבה הגיונית נראית לעין וזוהי לא פחות מעצלנות תסריטאית משוועת. בדיוק כמו בכל סדרה שלה, מארוול מעדיפה להבליט את מה שהדמות מייצגת ואיך כל העניין הזה עובד איכשהו לטובתה, יותר מאשר להציב במרכז את הדמות עצמה, על כל חולשותיה וחוזקותיה. במילים אחרות, פיטר פארקר הפך לספיידרמן מתוך טרגדיה אישית. מאיה לופז הפכה לאקו (בסדרה לפחות) כי היא... אישה אינדיאנית עם מסורת? ככל שהסדרה התקדמה, ככה מצאתי את עצמי מאבד יותר עניין. היא משעממת, סתמית ומבטיחה יותר ממה שהיא מצליחה לקיים בפועל. הדבר הכי כואב הוא לראות את השינמוך שעברה דמותו של וילסון פיסק בזמן שהותו הקצרה ב-MCU. וינסנט ד'אונופוריו, שעשה קסמים וליהטט בתפקידו האייקוני ב"דרדוויל", מסורס מתחילתה ועד סופה של הסדרה. עובדה זו באה לידי ביטוי בפרק האחרון והכל כך מאכזב, שבו פיסק עוזב את זירת האירוע כמו ילד שגנבו לו את הסוכריה. מדמות נבל אימתנית, אלימה ומטילת מורא, דמותו של קינגפין הופכת ב"אקו" לדמות חיוורת, אנמית ועצובה ויכולותיו של ד'אונפוריו, אותו אנחנו עתידים לראות שוב ב"דרדוויל: נולד מחדש", יורדות לטמיון. מארוול ביקשה לעשות כאן מהלך מעניין ולהציג בפנינו דמות קומיקס שולית במרכז הבמה. אך ככל שהציפיות לקבל סדרה מהוקצעת וטובה גברו, האכזבות לא איחרו להגיע. צוות השחקנים עושה עבודה בינונית מינוס, התסריט לא מעניין והדמויות עוד יותר, האקשן דל והתבנית העלילתית חרושה ולעוסה. כמו בכל תוכן שלה, גם הפעם מארוול שמה בפרונט את הייצוג של הדמות בצורה צעקנית ובולטת יתר על המידה. ייצוג, מבורך ורצוי ככל שיהיה, לא יכול לבוא על חשבון אפיונה של דמות וכתיבה נכונה ומעניינת. אלו בדיוק הפחים שמארוול לא מפסיקה ליפול לתוכם, וזה עצוב. תוסיפו לזה פרק אחרון אימפוטנטי להחריד, ויש לכם כישלון נוסף בארסנל הסדרות העלוב של מארוול.

לירן יושעי | כתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י