בלש אמיתי: עונה 2, פרק 2

True Detective Series Review

ישראל גת על "בלש אמיתי: עונה 2, פרק 2":
"הסדרה ממשיכה לקרטע ולא שומרת על עניין"

שתף/י

משחק קולין פארל וינס ווהן רייצ'ל מקאדמס קלי ריילי טיילור קיטש

מתח

ביקורת סדרה לבלש אמיתי: עונה 2, פרק 2 מאת ישראל גת | מבקר טלוויזיה

ציון המבקר

"לא עומד בציפיות"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.4/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

טוב, אני אומר את זה כבר בהתחלה, כדי שיהיה אפשר להמשיך הלאה: התמונה האחרונה של הפרק הזה היא הסיכוי היחיד של "בלש אמיתי" לגאולה השנה. הבלש ריי ולקורו מגיע אל דירה סודית בלב הוליווד שהיתה בבעלותו של קספר, הקורבן של פרשת הרצח אחריה מתחקה העונה הזו. שם הוא נופל למארב על ידי דמות אלמונית, לבושה במסיכת חיה, ונורה, כנראה למוות. ללא ספק מהלך אמיץ מאוד של היוצרים, משהו בסגנון "משחקי הכס", להרוג את אחד השחקנים הראשיים כבר בפרק השני. זה מהלך חדשני יחסית ובהחלט מהלך שעשוי להציל את הסדרה מהתהום של שני הפרקים הראשונים. מצד שני, זו עשויה להיות רק עוד אחת בשרשרת הקלישאות שהיו בפרק הזה.הפרק מתחיל בסצינה שאיכשהו מצליחה להיות נדושה וקלישאתית, לספר סיפור מרתק ואז במהלך לולייני מרהיב להפוך בחזרה למגוחכת. איך עושים את זה? לניק פיצולטו הפתרונים. פרנק סמיון (ווינס ווהן) ואשתו שוכבים במיטה לפנות בוקר, פרנק מביט בכתם רטיבות על תקרת החדר ומספר לה על אביו השיכור שהיה סוגר אותו במרתף למשך הלילה להגנתו. לילה אחד האבא פשוט לא חזר במשך ימים רבים ופרנק בן ה-6 נשאר ללא אוכל ובחשיכה וחווה מפגש מפחיד מאוד עם עכברושים. ואז פרנק הבוגר פולט את את המשפט "ולפעמים אני תוהה אם אי פעם יצאתי מהמרתף הזה" ואני לא יכולתי לעצור את גלגול העיניים.

הדבר הכי טוב בסצינה הזו היה המעבר לסצינה הבאה - כתמי הרטיבות בתקרה שהופכים בשלמות לשתי העיניים המומסות של הגווייה של קספר. בהמשך אנחנו עדים לתדרוך שולקורו והבלשית אנני בזרידס מקבלים אחד על השני לקראת שיתוף הפעולה ביניהם בחקירה. אנחנו מבינים שהחקירה הזו לא כל כך אמורה להצליח. אנחנו גם לומדים שלא משנה איזה קידום יציעו לשוטר פול וודרו, הוא רוצה לחזור לסייר על האופנוע שלו.הפרק ממשיך עם קצת רקע על העיר הדמיונית וינצ'י, שבה מתרחשת העלילה, שככל הנראה היא יצרנית זיהום האוויר הגדולה המדינה ובאופן כללי לא מקום נחמד במיוחד. מתברר לנו שפרנק איבד את כל כספו בעסקה שהיתה אמורה להיסגר עם קספר ולא תועדה בשום מקום. אנחנו פוגשים את אשתו של ריי ולקורו, שנראית צעירה באופן חשוד אם תשאלו אותי. באותו מפגש יש גם אישוש למה שחשדנו בו בפרק הקודם - בנו של ולקורו הוא לא בנו והוא כנראה תוצאה של האונס שעברה אישתו. בשיחה מאוחרת יותר בין סמיון לולקורו יש אישור גם לכך שולקורו הרג את האנס. ואם כבר בקלישאות עסקינן, יש כמובן גם את הנסיעות ברכב עם ריי ואנני, השיחות ביניהן כל כך נבובות וצפויות שאני אפילו לא אכבד אותן בציטוט (בולטת במיוחד לרעה ההתייחסות לסיגריה האלקטרונית).

"בלש אמיתי" איבדה את דרכה העונה. שני הפרקים שראינו עד עכשיו היו לא יותר מאשר סדרה משטרתית עמוסת דמויות קצת יותר מהרגיל. אין בה שום קסם, הדמויות צפויות לחלוטין (הבלש השיכור והמושחת, הבלשית הצעירה האמביציוזית שצריכה למרפק את דרכה בעולם גברי, הספק נוכל/ספק איש עסקים שמעורב עד צוואר בתעלומה, הפוליטיקאים המושחתים). והבעיה העיקרית - עד לירייה בולקורו, העלילה פשוט לא מעניינת. סדרות כאלה יש רבות בטלוויזיה, והן עושות את העבודה טוב יותר. "בלש" היתה החידוש המטלטל והבלתי מעורער של חורף 2014 - מיסטית, ספרותית, איטית ועמוקה. נכון שהסיום שלה היה קצת מאכזב אבל לעומת שני הפרקים שכבר ראינו העונה, אפילו הסיום של העונה הראשונה היה יצירת מופת.לסיום, שני ה"שטיקים" המעצבנים של הפרק הזה היו למרבה הפלא שתי הנקודות שציינתי כנקודת אור בפרק הקודם. הראשונה, הסצינה הלפני אחרונה, המפגש בין סמיון לולקורו בבר האפל כשברגע הזמרת המקומית ששרה שיר שאמור להיות סמל לדמויות. והשנייה, המעברים בין הסצינות בעזרת צילומי מרחק של המחלפים ביום ובלילה, שאמורים לסמל את עורקי החיים הזורמים - לעוס ומאוס. כדאי להיפטר משני ההרגלים המגונים האלה.

ישראל גת | מבקר טלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י