"אטלנטה": ביקורת עונה שנייה

Atlanta 2 Series Review

תמונת כתביוחאי גורלי על ""אטלנטה": ביקורת עונה שנייה":
"גלובר מוכיח את עצמו שוב כגאון אמיתי"
פוסטר Atlanta 2
משחק דונלד גלובר  
קומדיה
ביקורת סדרה ל"אטלנטה": ביקורת עונה שנייה מאת יוחאי גורלי | כתב טלוויזיה
ציון המבקר
"סוראליסטי ונפלא"
דירוג הגולשים
ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!
8/10
?
מדד פופולריות
3.3/10
?
Seret Buzz
הוסף/י למועדפים   הוסף/י ל"רוצה לראות"       התחבר/י   הצטרף/י בחינם!
החודש האחרון היה טוב במיוחד עבור דונלד גלובר, השחקן/קומיקאי/תסריטאי/ראפר הכריזמטי והמוכשר שרוכב על באזז רציני כבר כמה שנים טובות. ב-5 למאי, הוא הנחה את "סאטרדיי נייט לייב" והיה גם האורח המוזיקלי של אותו הערב, ביצע שני שירים חדשים שאחד מהם גם שוחרר בגרסת אולפן לצד קליפ ויראלי נפלא. בשבוע שעבר, הספין-אוף של "מלחמת הכוכבים" בו הוא מככב, "סולו", הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל קאן. בנוסף, הוא היה ביום ההולדת של סטיבי וונדר ושר איתו. בדיוק באמצע של כל זה, ב-10 לחודש, שודר הפרק האחרון של העונה השנייה של הסדרה המופתית של גלובר, "אטלנטה", שאיכשהו עברה מתחת לרדאר בכל הבלגאן, ומאוד חבל. "אטלנטה" היא על ארן, בחור שחור וצעיר באטלנטה (גלובר) שמתמודד עם החיים המטורפים לחלוטין כגבר שחור עני, מנסה להיות אבא סביר כמה שיותר לבת התינוקת שלו וחבר סביר לזאזי בידס ("דדפול 2") המעולה ומכהן בתור האמרגן של הראפר פייפר בוי (בריאן טיירי הנרי). גלובר מספר כאן על בחור צעיר שמנסה בעיקר להרוויח כסף ו"לסגור את החודש". העונה הראשונה של "אטלנטה" הייתה מדהימה, וכל מי שראה אותה נשבה בקסמה. זה היה קרדיט הכתיבה הרציני השני של גלובר, אחרי "30 רוק", והיווה מעין הגחה של הצ'ארם הגלוברי הזה לעולם באופן טהור, אפילו יותר טהור מכששיחק את טרוי בארבע וקצת העונות הראשונות של "קומיוניטי". כן, הבחור עשה המון דברים מעולים.
העונה השנייה הייתה מדהימה גם היא. גלובר מראה כאן היטב את הטירוף המוחלט של החיים של שחורים בארצות הברית, עושה מזה מטעמים קומיים נפלאים וגם נכנס עמוק לשורשים הפוליטיים הקשים ביותר של הקונפליקטים האלה דרך המתח הגזעי העדין שבחדר. כך למשל בפרק בו בחור לבן ועשיר מאיים בפסיכוטיות על חייו של חברו הטוב של ארן, בעודו מספר על הקריירה ארוכת הטווח של אחיו בשיתופי פעולה עם מוזיקאים שחורים אגדיים. פרק שבעדינות רבה, בדרכים מרומזות בלבד, מראה לנו מהו באמת "ניכוס תרבותי" בארצות הברית: התהליך האיטי של השכחת השחורות והשפעתה על המוזיקה האמריקנית. אפשר לבלות שעות בניתוח הניואנסים של "אטלנטה", אבל אני מאמין שראוי יותר להסתכל על העונה כדוגמה למה שמדהים כל-כך בגלובר ככלל, ובכתיבה שלו בפרט, ומה הערך הפוליטי התמידי של העבודה שלו. ובכן, נתחיל מהסוף: גלובר הוא, יותר מהכול, ביל מאריי השחור והמשופר. למה? ובכן, ראשית כל, הם דומים בהרבה מובנים "שטחיים": בעלי קריירה מגוונת ועשירה בתחומים שונים, כוכבי על סופר-מגניבים, מלאי כריזמה ושנינות. אבל מהו המרכיב הזה שמפעיל את הכריזמה והשנינות של שניהם? ציניות מסוימת, רפלקסיביות ואירוניה תמידית על המצב שלהם. מאריי יכול לשחק בסרט הכי בנאלי וחסר חידוש אמנותי, גלובר יכול להתמסחר וללכת על השטיח האדום בקאן של סרט בלוקבאסטר ענק, ועדיין לשניהם תהיה קריצה, ציניות נעימה ואמיתית.
אבל זו לא סתם ציניות של דוש-היפסטר טיפוסי. מדובר בציניות כיפית הרבה יותר. כי מה ששניהם עושים, וגלובר באופן "פוליטי" יותר, הוא הזרה קומית של המיינסטרים ושל מוסכמות שונות דרך כל פרויקט בו הם מעורבים. בעוד כיום יש נימה זחוחה מסוימת בציניות של מאריי, גלובר באמת מתוק וסקסי, כי הוא עושה הכול עם הרבה יותר טוב לב. כשהוא משחק את לאנדו, אחת מהדמויות השחורות הספורות בפרנצ'ייז "מלחמת הכוכבים", הוא גם עושה בדיוק על הנושא הזה מערכון ב-SNL אבל גם קורץ לגזענות של הקהל במשחק שלו במהלך הסרט. כשגלובר מיינסטרימי הוא כאילו בפעולה תמידית להראות כמה מוזר כל מה שאנחנו לוקחים כטבעי בתוך אותו פרויקט מיינסטרים, עם ציניות מסוימת לגבי מקומו כגבר שחור. (מעניין שסינתזה הזו בין ציניות לכנות לגבי הוליווד נוכחת כל-כך בסדרה שהביאה את גלובר לתודעה הציבורית הבסיסית, "קומיוניטי"). רבים דיברו על כך שהוא מפתח פרסונה אחת להיפ-הופ, תסריטים, סטנדאפ ומשחק, מין קוליות מסוג מאוד מסוים, אבל יש כאן עוד משהו מעבר, תכנית חכמה יותר. מה שגלובר עושה (וביל לא, אגב) הוא הזרה שהיא גם פוליטית, וכך חשובה ומעניינת יותר. בנוסף לפלירטוט עם מקומו כגבר שחור במיינסטרים, בפרויקטים השחורים במוצהר שלו – "אטלנטה" וההיפ הופ שלו, הוא מוסיף שכבה נוספת של הזרה. הוא מודה באמיתות לגבי החיים של שחורים באמריקה ומנפץ את האשליה שיש בהם משהו רגיל וטבעי. המשימה המתמשכת של "אטלנטה" היא להראות, בנונשלנטיות די מוחלטת, שהמצב רע לשחורים בארה"ב, ויותר חשוב מכך: שהוא לא חייב להיות רע. גלובר אולי לא קורא למהפכה, אבל הוא מנסה להראות ללא פילטרים אידאולוגיים את פניה של ארצות הברית.
אטלנטה 2 - ביקורת גולשים / תגובות
צפיתם בסדרה? ספרו לנו מה חשבתם!   הוסף/י ביקורת!
רוצים להיות הראשונים לפרסם כאן ביקורת גולשים? לחצו על הכפתור והעלו ביקורת סדרה
קישורים
ביקורות נוספות של סדרות קומדיה
לרשימת ביקורות אחרונות
Minions The Rise of Gru1המיניונים 2: עלייתו של גרוציון גולשים10 / 9.5ציון מבקרים5 / 3.0
Persian Lessons2שיעורים בפרסיתציון גולשים10 / 9.3ציון מבקרים5 / 3.3
Rise3בתנועהציון גולשים10 / 9.1ציון מבקרים5 / 2.5
Elvis 20224אלביסציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.1
Mestari Cheng5מאסטר שף צ'נגציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.2
Burning Landאדמה בוערת Dragon Ball Super SUPER HEROדרגון בול סופר: סופר הירו Where the Crawdads Singשירת סרטני הנהר Nopeאין מצב
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט