נערות דרי: ביקורת עונה שלישית''

Derry Girls Series Review

יעל מאורר אליאב על "נערות דרי: ביקורת עונה שלישית''":
"קומדיה פרועה על התבגרות בצל מאבק פוליטי מדמם"

שתף/י

משחק סרשה-מוניקה ג'קסון ניקולה קוקלן לואיזה הרלנד

קומדיה

ביקורת סדרה לנערות דרי: ביקורת עונה שלישית'' מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"אותנטית ומצחיקה"

דירוג הגולשים

0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"נערות דרי" היא סדרה מבית היוצר של ערוץ 4 הבריטי שנרכשה על ידי נטפליקס, זכתה בפרס ה-"IFTA" האירי ולאהבת הקהל. במהלך 3 העונות שלה מספרת הסדרה על חוויות הנעורים וההתבגרות של ארבע נערות איריות בשנות ה-90 הסוערות בצפון אירלנד, הידועות בשם "הצרות" (The Troubles) בפי המקומיים. היוצרת, ליסה מקגי, התבססה על חוויותיה כנערה בצל סכסוך מדמם בין קתולים לפרוטסטנטים בממלכה המאוחדת. גיבורת הסדרה, ארין (סרשה מוניקה- ג'קסון) אומרת שהיא גרה ב"פינה קטנה ורווית צרות בצפון-מערב אירלנד". על רקע ה"צרות" הלאומיות, עוסקות הנערות בנושאים המעסיקים בני נוער בכל מקום בעולם: אהבה, משפחה ומציאת מקומן בעולם. ארין חושבת על עצמה ככותבת מוכשרת, הומור עצמי של היוצרת, שמספקת כאן גרסה חסרת מודעות של עצמה כנערה צעירה. היא מרוכזת בעצמה וצדקנית, אך גם מקסימה וכובשת. השחקנית המגלמת אותה מצטיינת בהבעות פנים מוזרות שלא היו מביישות את ג'ים קארי.

חברותיה גם הן דמויות מוקצנות. מישל (ג'יימי לי אודונל),הקולנית והשתיינית, שמדברת על סקס בכל הזדמנות ובטוחה שכל גבר בסביבה מעוניין בה, קלייר (ניקולה קוכלן, שהתפרסמה בתפקיד פנלופי בסדרת הלהיט "ברידג'רטון") היא "התקף חרדה מהלך". היציאה מהארון שלה במהלך הסדרה מוסיפה לדמות הזאת עוד רובד מעניין ודיון על זהויות שקושר בין הזהות המינית לזהות לאומית. אורלה (לואיזה הרלנד) בת דודתה של ארין, ילדותית ומלאת שמחת חיים מתפרצת. היכולות הקומיות של השחקנית המגלמת אותה מרשימות כמו גם כישוריה כרקדנית, שזוכים לסצנה נפלאה במיוחד בפרק המסיים את העונה השלישית. אל החבורה מצטרף בן דודה של מישל, ג'יימס (דילן לואלן) שננטש על ידי אמו, שחזרה ללונדון. ג'יימס נולד לאב אנגלי ולכן הוא ה"זר" בחבורה, וסובל הצקות אין ספור מארבע הנערות שאינן חסות עליו לרגע. במהלך הסדרה, גם היחסים הללו משתנים וג'יימס מכריז שגם הוא "נערת דרי". ובל נשכח את דמויות המבוגרים: האם (טארה לין אוניל),עקרת בית מתוסכלת שמקבלת הזדמנות למימוש עצמי בעונה השלישית, אחותה (קייטי קיארה-קלרק), המרוכזת בעיקר באיפור ובשיזוף המלאכותי שלה, האב (טומי טירנן), הדמות הנורמלית היחידה בסביבה, שסובל בשקט מיחסו של הסבא, (איאן מקוויני, "משחקי הכס"). אך על כולם מתעלה דמותה של האחות מייקל (שיבון מק'סוויני), הנזירה המנהלת את בית הספר של הנערות, שכל משפט היוצא מפיה הוא פנינה סרקסטית. בעונה השלישית אנחנו מגלים ששמה המלא הוא "ג'ורג' מייקל", עוד קריצה לניינטיז.

זוהי סדרה שבולטת באותנטיות שלה, למרות העלילות המופרכות והדמויות המוגזמות. תושביה של דרי שרואיינו על הסדרה, טענו שהיא משקפת במדויק את הרוח של המקום, ואף החליטו להציב ציור קיר גדול של כוכבות הסדרה בעירם. הבחירה בשחקניות איריות (כולל הופעת אורח של כוכב אירי נודע בעונה האחרונה),שילוב חומר תיעודי כמו כתבות הטלוויזיה שהדמויות צופות בהן, הפסקול השזור בלהיטי התקופה, והשילוב של ביצועים מוזיקליים של הדמויות ללהיטים האלה, כולל הופעה של ארבע הנערות וג'יימס כ"ספייס גירלז", הן רק חלק מהדרכים בהן "נערות דרי" מייצרת תחושה חזקה של זמן ומקום "מציאותיים". העונה השלישית מסתיימת ברגע ההיסטורי ב-1998, הנודע בשם "יום שישי הטוב" (Good Friday) שבו נחתם הסכם השלום המיוחל בין הצדדים הלוחמים. בפרק כפול ומרגש, המוקדש להסכם הזה, מודגשת המשמעות של הרגע ההיסטורי הזה עבור הדמויות שלמדנו להכיר ולאהוב. זהו רגע ההתבגרות של הדמויות ושל המדינה. הנערות בנות ה-18 מצביעות במשאל העם על הסכם השלום, שמעלה שאלות קשות הנוגעות, למשל, לשחרור "אסירים בטחוניים" עם דם על הידיים, שאלות שהן אישיות במיוחד לדמות אחת. במשך שלוש עונותיה עסקה הסדרה בהקבלה בין הצרות הקולקטיביות לצרות האישיות של הדמויות. בעונתה השלישית היא מגיעה לשיא נרטיבי ורגשי, שמציע שמץ של תקווה לסיום סכסוכים שנראים בלתי ניתנים לפתרון. ההומור הפרוע מפנה את מקומו לרגעים של התעלות הנפש, עם ההצבעה ברוב מוחץ לאישור ההסכם, ובהכרה שאולי הסכסוך המדמם הזה, שנמשך עשרות שנים וגבה כ-3,500 קורבנות, יגיע לסיומו. אולי זו גם תזכורת לנו, הגרים באזור שבו ה"סכסוך" נראה כמו חלק בלתי נמנע בחיינו, שאפשר גם אחרת.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י