העונה החדשה של המתים ממשיכה לספק פרקים ברמה גבוהה, הן בצד האקשן, והן בצד הרגשי והדרמטי. מזמן כבר הגעתי למסקנה שאסור להיקשר יותר מדי לדמויות בסדרה הזו, אבל, החלטות תיאורטיות לחוד ומציאות (טוב, נו, מציאות טלוויזיונית) לחוד. אי אפשר שלא לקחת ללב כשהכותבים עושים עבודה כל כך טובה בבניית דמות שנונה וסימפטית, נותנים לה דיאלוגים מגניבים, ואז תוך חצי עונה בערך הורגים אותה באכזריות, ובסצינה קורעת לב, וזה היה הרקוויאם הפרטי שלי לבוב.תחילת הפרק יוצרת מעין סימטריה בין חבורת טרמינוס לבין הזומבים, בתמונה המצוינת של גארת מול הזכוכית המפרידה בינו לבין המתים, שאם נודה מאוד עוזרת לסצינת הנקמה המעולה מהמשך הפרק להיות אפילו יותר מוצדקת ומספקת מבחינת רגשית. כסצינת אקשן, הסצינה הזו היא אולי אחת הטובות, החזקות והגראפיות ביותר שראיתי מאז "החתונה האדומה" במשחקי הכס. אמנם ההיגיון העלילתי שקדם לה היה שוב קצת מוזר, לא לגמרי מופרך כמו בסצינת האקשן בשבוע שעבר אבל עדיין, לקח לחבורה שלנו המון זמן לעשות את הסיבוב ולחזור לכנסייה, תוך כדי שהם מסכנים לשווא את חייהם של החלשים יותר בחבורה. לצורך הדיון אפשר גם לומר שהם יכלו לחסל את ה"רעים" ביריות מרחוק, הרי יש להם ציוד ראיית לילה וכד', אבל דווקא בנקודה זו אני מבין גם עלילתית וגם ויזואלית את הצורך לנקמה מטווח קצר, ובאופן הרבה פחות "נקי".
פרסומת
עוד אירועים בפרק: הווידוי של הכומר גבריאל על חטאיו, לא מפתיע אבל לא פחות מבחיל, אנשי טרמינוס צובעים את האות A על קיר הכנסיה, כשהמסר אמור להיות "אתה יכול להוציא את האנשים מהקרון אבל לא את הקרון מהאנשים". מישון מתאחדת עם החרב שלה, המשפט המצויין של מגי לכומר על כך שהכנסיה היא לא ביתו של האל אלא רק ארבעה קירות וגג (אחרי הכל באיזה אל עוד נותר להאמין מול כל מה שהחבורה שלנו עברה).הסצינות של בוב וסשה היו אמינות, מרגשות וטובות. סצינת הפרידה של בוב וריק היתה מצוינת וג'ודית שהיתה תלויה על ידיו של ריק הצליחה להיות מרכזית בסצינה בלי מילה כמו שרק תינוקות יכולים. טייריס עדיין מתנהג כמו בפוסט טראומה וכאילו שיש לו בחלק מהזמן משהו להסתיר. אברהם, שהולך ומזכיר יותר דמות קומיקס מאדם רגיל, מצליח לפצל את החבורה שלנו ולקחת איתו על האוטובוס לוושינגטון את טרה גלן ומגי בנוסף לרוזיטה ויוג'ין. גלן ומגי עושים פרצופים מופתעים או מזועזעים מול פרץ האלימות בסצינת החיסול של אנשי טרמינוס - לא ברורה לי הפציפיסטיות שקפצה עליהם - ולבסוף, דאריל מופיע מתוך החושך.
שאלות פתוחות לפרק הבא: עם מי דאריל חזר? אין לי הימור אבל כמעט בוודאות מדובר רק באחת מהבנות שחזרה איתו ואולי גופת האחרת. כמה זמן יימשך הפיצול בחבורה? מכמה גיבורים נאלץ להיפרד עד האיחוד המרגש, ואולי מעל הכל: מתי הגיבורים שלנו כבר יבינו שלא יוצאים לבד בחושך אל היער באמצע אפוקליפסת זומבים?
המתים המהלכים - סדרה מותחת, הפקה מושלמת, בימוי ומשחק מצויינים. כן, מדובר בזומבים מתים, אבל אחרי פרק או שניים זה הופך לתפאורת רקע, לא לוקח את הפוקוס של העלילה ומתח הנבנה בכל פרק. פרק ראשון של עונה 5 היה מטורף, אחד הפרקים הכי מותחים עם הקצב הכי מהיר שהיו אי פעם בכל העונות
שם:אלוןגיל:3001/04/2013 00:55:42
9/10
אחת הסדרות שאני אוהב, בדרך כלל אין לי עניין בסדרות,
למעט המנטליסט שווה צפייה.
שם:igalגיל:3723/02/2013 22:20:42
9/10
כל הכבוד ל פרנק דרבונט שמבין עניין אך לרתק קהל בסדרה שקשה לתת כל פעם טעם מתוק בפה לעוד.... אני בהחלט זוקף לזכות אדם עם נקודות מבט שגורמות להכל להראות מעניין יותר.
תהנו