הבנתי, היוצרים של "המתים" החליטו לענות אותי. אני מודה שמאז תחילת הפרק הקודם אני מרגיש קצת כמו אלכס מ"התפוז המכני", כשהוא שומע את בטהובן אהובו, מתנגן, אבל נכפה עליו לראות סצינות איומות שמוציאות לו את כל התענוג מהמוסיקה השמיימית. אני יודע לפי היום, השעה והערוץ שאני צופה בפרק של המתים המהלכים, אבל נכפו עלי ברצף שני פרקים ירודים שמאיימים להחריב את ההנאה שלי מהסדרה, אני מודה שמחלק מהדמויות כבר יצא לי החשק לחלוטין.
זה מוזר ביחס לפרק הנוכחי, החמישי בעונה שהתחילה כל כך טוב, כי בפרק הזה קיבלנו שני דברים שאמורים היו להיות משמעותיים, אבל עדיין היתה הרגשה שלא קרה כלום, והרגשה של אפאתיה כללית איימה להשתלט. קיבלנו קצת סיפור רקע על אייברהם, בדגש על קצת, הבנו שהוא ורוזיטה הם זוג (אולי זה היה הדבר שהם התלבטו מתי לספר לריק). קיבלנו סוף סוף אישור לזה שיוג'ין חרטטן, מה שלא היה שוק כזה גדול לחלק ממעריצי הסדרה. האמת היא שזה היה ההימור שלי מהרגע שבו פגשנו בדמות המשונה הזו. בסך הכל כל אלה יכלו להיות סיפור די גדול בעונה הזו אם הפרק הזה היה רק מזיז לי משהו.
פרסומת
לא היה מתח בסצינות עם הזומבים, בכלל, מפרק לפרק הראשים של הזומבים נהיים רכים ופריכים יותר, ראיתם את הקטע שבו אייברהם, בשתי מכות קת של רובה, כמעט חצה לחלוטין דרך כל גופו של הזומבי האומלל? חוץ מזה, גם אם נניח לרגע שאפשר להרוג זומבים בעזרת סילון מים, אף אחד לא סיפר להם שהמנוע של הכבאית צריך לעבוד כדי שהסילון יתפקד? החורים בעלילה שוב הציצו מבעד למסך השהיית חוסר האמונה, ואני איבדתי סופית עניין או איכפתיות לגבי שתיים מהדמויות המרכזיות בסדרה כמעט מתחילתה.
אני מדבר כמובן על גלן ומגי. גלן היה שם מהפרק הראשון, קשוח, שורד, עושה את מה שצריך וגם מגניב וטוב לב, כל מה שדמות צריכה כדי שנתאהב בה ושנרצה להמשיך לראות אותה. אז אולי תסבירו לי לאן נעלם הגלן הזה? איך הופיעה במקומו הרכיכה הבלתי מעניינת וחסרת החיים שאנחנו רואים בעונה הזו? ומגי? מגי היא אחת הפאשלות התסריטאיות הכי מטורפות מאז המצאת הפאשלה, או שמדובר בחתיכת טוויסט שהכותבים מכינים לנו שאין שום אפשרות לחזות אותו. אני מתכוון כמובן לעובדה שלאורך כל שורות הטקסט שלה גם בפרק הזה, היא מפרטת את כל מי שהיא מתגעגעת אליו ונשאר מאחור אבל אף מילה על ..... אחותה?! וזאת עוד לפני שחזרנו לדון במעלות האחרות שלה שנעלמו לאותה תהום נשייה שאליה הלך גלן שלנו.
דבר קטן לסיום - אני מבין את הצרכים התסריטאיים להפריד את הדמויות שלנו לכמה קבוצות קטנות ואפילו לבודדים, ולתת לנו פרקים שיתמקדו במקומות מסויימים בלבד. יש כאן קבוצה של כותבים שכל אחד מהם כותב פרקים בודדים בעונה, והם נכתבים מראש. זה כמעט בלתי אפשרי לתת לכותב לכתוב פרק מסוים בעונה מסוימת, כשהוא צריך לכתוב ל 15-20 דמויות שונות, לעקוב אחרי פיתולי העלילה של כולם ולכתוב להם סיפורים טובים לפרק אחד.אני מבין את הקושי, אבל אני לא יודע איך אני אשרוד עוד פרק אחד בלי ריק, קרל, מישון, ודאריל .
רוצים להיות הראשונים לפרסם כאן ביקורת גולשים? לחצו על הכפתור והעלו ביקורת סדרה