Seret מהעבר: 30 שנה לשקרים אמיתיים

Seret מהעבר: 30 שנה ל"שקרים אמיתיים"

מדור Seret מהעבר

שלח לחבר הוסף תגובה

שיתוף הפעולה השלישי בין ג'יימס קמרון לארנולד שוורצנגר לאחר שני סרטי "שליחות קטלנית", היה לסרט בעל התקציב הגבוה ביותר בזמנו בכל הזמנים - והצדיק את ההשקעה עם כימיה מעולה בין שוורצנגר לג'יימי לי קרטיס, שילוב מוצלח בין אקשן והומור, הפיכתו לסרט השלישי הכי מצליח ב-1994 ואפילו זיכה את לי קרטיס בפרס גלובוס הזהב. חזרנו ל"שקרים אמיתיים" שיצא השבוע לפני 3 עשורים

השבוע מלאו 30 לשנה ל"שקרים אמיתיים", שיתוף הפעולה השלישי והאחרון בין הבמאי ג'יימס קמרון וכוכב הפעולה ארנולד שוורצנגר, שנחשב גם לפחות טוב מבין השלושה - רק שהשניים האחרים הם סרטי "שליחות קטלנית". עד אותו רגע קמרון ביים סרטי מתח או אקשן בלבד, כולם עם אלמנטים של מדע בדיוני. לעומתו, הזיקה המפתיעה של השרירן האוסטרי לקומדיות היתה ברורה מזה זמן מה, כשבין "שליחות קטלנית" אחת לשנייה הספיק לתבל את קריירת האקשן המטאורית שלו עם "תאומים" ו"שוטר בגן ילדים". בסרט הזה הוא סוף סוף זוכה לממש את מלוא הפוטנציאל שלו בשני הז'אנרים וקמרון מביים את הקומדיה הרומנטית הראשונה והיחידה בקריירה שלו, קומדיה רומנטית עם שרירים.

הבמאי השאפתן הלך על כל הקופה בלמכור לקהל את המחסל כאיש משפחה משעמם שבזמנו החופשי הוא גם מרגל סודי דמוי ג'יימס בונד. מתחת למים, בטוקסידו, רוכב על סוסים, מטיס מסוקים ולא יוותר על ריקוד טנגו בעיצומה של משימה חשאית כשהוא מוקף באויבים. כל זה שנה לפני שיעלה למסכים "גולדן איי" עם פירס ברוסנן בתור הבונד החדש ושנתיים לפני "משימה בלתי אפשרית" הראשון. התסריט עצמו עובד מסרט צרפתי בשם La Totale! משנת 1991. אבל בעוד "שקרים אמיתיים" הוא סוג של פרודיה על אותם סרטים, הוא התברג בתודעה הקולקטיבית כסרט ריגול-אקשן נהדר בפני עצמו.

קמרון כמו קמרון, לא יכול לעשות סרט מבלי לשבור שיאים. "שקרים אמיתיים" היה הסרט הראשון אי פעם שהפקתו עלתה מעל 100 מיליון דולר. שלוש שנים מאוחר יותר, הוא כבר שבר את השיא שלו עצמו עם "טיטניק" שעלה 200 מיליון. הסרט הכניס 378 מיליון דולר ברחבי העולם והפך לסרט המכניס השלישי בשנת 1994, אחרי "פורסט גאמפ" (677 מיליון) ו"מלך האריות" (763 מיליון), ומעל "המסכה" (351 מיליון) ו"ספיד" (350 מיליון). ג'יימי לי קרטיס זכתה בצדק מוחלט על תפקידה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט קומדיה.

חצים רבים הופנו כלפי "שקרים אמיתיים" על סקסיזם וייצוג סטריאוטיפי של מחבלים איסלאמיסטיים. אותם מחבלים מנעו בחיים האמיתיים את סרט ההמשך שכבר היה בפיתוח, ואז פיגועי ה-11 בספטמבר שינו את הלך הרוח העולמי עד למצב שטרור וקומדיה לא יכולים להתקיים ביחד בסרט, הלך רוח שאנחנו שותפים לו גם היום. הביקורת הנוספת היא כלפי עיקר העלילה שמציגה גבר מנהל חיים כפולים בזמן שלאשתו ובתו אין שום מושג.

רק כשהלן (ג'יימי לי קרטיס) בחיפושיה אחר ריגושים נופלת ברשת של מוכר מכוניות (ביל פקסטון) שמציג עצמו כסוכן חשאי, עובר להארי סדין אדום מול העיניים והוא מכוון את כל משאבי הסוכנות למעקב אחריה. זה מוביל את השניים לגישור הכי הזוי אי פעם שכולל את הצלת ארה"ב ממתקפת טרור ורענון הזוגיות האבודה שלהם. אחד השיאים בדרך להצלת הנישואים היא סצינת הריקוד האלמותית של הלן בבית מלון שאולתרה לחלוטין על ידי קרטיס, כשהיא לא יודעת שבעלה (בסרט) הוא זה שיושב בצללים ומשמיע לה הוראות מוקלטות באמצעות רשמקול.

אבל "שקרים אמיתיים" הוא, כאמור, קומדיה שמודעת מאוד לעצמה ולגורמים המרכיבים אותה. לכן כל ניסיון לטעון לייצוג לא הוגן או אפליה מפספס את מטרת הסרט. הזמנים השתנו אבל גם בצפייה חוזרת הסרט לא מעורר הרמות גבה ועדיין מהנה ומבדר. הצלחת הסרט נשענת רבות על הכוכבים שלו והכימיה האדירה ביניהם. שוורצנגר וקרטיס לא בהכרח נמצאים באזור הנוחות שלהם מבחינת הז'אנר, אבל מתנהלים בטבעיות ולא משאירים עבודה יתרה לטום ארנולד שלוהק במיוחד לדרישת הבמאי בתור האתנחתא הקומית.

מורגשים במיוחד הבימוי הפדנטי ותשומת הלב לפרטים הקטנים של ג'יימס קמרון, במיוחד בסצנות האקשן שיש בהן מינונים מדויקים של הומור ופעולה. הגדולה שבהן, המרדף בגשר המופגז, צולמה בטייק אחד בודד וכנראה הושקע בה חלק לא מבוטל מ-100 המיליון של תקציב הסרט. התוצאה מוצלחת, משעשעת ועובדת גם 3 עשורים לאחר הקרנת הבכורה.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
כתבות נוספות ממדור Seret מהעבר
יבגני גרינברג - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות